כל המנחות הקרבות למזבח נקמצות ומקטיר הקומץ כלו על גבי המזבח והשאר נאכל לכהנים בחמש מנחות כתיב בהדיא והקטיר המזבחה וגו' והנותרות מן המנחה לאהרן ולבניו ודלא כתיב בהו כגון מנחת גוים ומנחת חוטא כתיב וזאת תורת המנחה דמשמע תורה אחת לכל המנחות הנקמצות דנאכלין השיירים לכהנים כדכתיב בתריה והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו והא דילפינן לעיל מיניה וזאת תורת המנחה למנחת כהנים היינו לשמן ולבונה דלא תלו בקמיצה אבל אכילת שיירים לכהנים דתלי בקמיצה כדכתיב והנותרת וגו' לא ילפינן קמיצה למנחת כהנים כיון דאין שייריה נאכלין כדכתיב בהו כליל ומנחה הבאה שעורין נמי מדנקמצת דכתיב במנחת העומר אזכרתה ובמנחת סוטה וקמץ ממנה וגו' אזכרתה שייריה לכהנים דהא ילפינן מזאת תורת המנחה תורה אחת לכל המנחות שהן נקמצות ואף על גב דמשמע דאמנחת חטין קאי שהן מאכל אדם ושייריהן לכהנים אבל שעורים שהוא מאכל בהמה לא הוי בכלל האי קרא אפי' הכי מדנקמצת שייריה לכהנים כשאר מנחות הנקמצת דילפינן להו דשייריהן נאכלין מזאת תורת המנחה כדאמ':
אזהרת רמ שלא תאכל מנחת כהן דכתיב וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל ומנחת זכרי כהונה לא ילפינן לה קמיצה כדאמר' אלא מקטירין כלה כדכתיב וכל מנחת כהן כליל תהיה וכתיב בה נמי כליל תקטר אינה נקמצת אלא כלה כליל בין מנחת חובה בין נדבה דכתיב וכל מנחה וגו'.