Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure 12:7

כל המנחות הקרבות לגבי המזבח טעונות שמן ולבונה לוג לכל עשרון וקומץ לבונה לכל מנחה בין שתהיה מעשרון או מששים עשרונים שמן כתיב בכולהו מנחות חוץ מחוטא וסוטה ולבונה כתיב במנחת סלת ולא כתיבא בכל שאר מנחות אלא דילפינן מינה דכתיב בה נפש ומשמע דכל מנחת יחיד טעונה לבונה כזו דכתיב בה נפש דהויא קרבן יחיד כדאמר' וכתיב נמי וזאת תורת המנחה תורה אחד לכלן להטעינן שמן ולבונה אין לי אלא האמורות בענין הקמיצה מנחת כהן שהוא כליל מנין תלמוד לומר תורת ושיעור לוג לכל עשרון דבמצורע עני כתיב עשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולוג שמן לימד שיהיה כל עשרון סלת טעון לוג שמן דהא דכתיב למנחה לאו למימרא דאפילו מנחה של ששים עשרון אין לה אלא לוג אלא למתנדב מנחה שלא יפחות מדבר הטעון לוג דהיינו עשרון וקומץ לבונה לכל מנחה בין מעשרון או מששים מדכתיב והרים ממנו בקומצו מסלת המנחה וגו' ואת כל הלבונה מקיש לבונה להרמה דמנחה מה הרמה דמנחה קומץ אף לבונה קומץ משמע דלכל מנחה בין גדולה בין קטנה ליכא אלא קומץ לבונה כהרמה דמנחה דהוי קומץ בין גדולה בין קטנה ולהכי המתנדב לבונה סתמא הוי קומץ:
אזהרת רלח שלא ישים שמן במנחת חוטא דכתיב במנחת חוטא לא ישים עליה שמן:
אזהרת רלט שלא יתן עליה לבונה דכתיב ולא יתן עליה לבונה. נתן והקריב לוקה על השמן בפני עצמו ועל הלבונה בפני עצמה דהא לכל חד מיחד לאו בפני עצמו נתן כלי שיש בו שמן או לבונה על גבה אינו עובר ולא פסל דכתיב עליה בגופה של מנחה הכתוב מדבר עד שיערב את השמן או הלבונה במנחה נתן עליה שמן פסלה לבונה ילקטנה דכתיב בלבונה כי חטאת היא דחטאת קרייה רחמנא ומכפרת אפילו כי נתן עליה לבונה כיון שלקטה יכול אף בשמן כן תלמוד לומר היא מיעוטא ומה ראית לפסול בשמן ולהכשיר בלבונה פוסל אני בשמן שאי איפשר ללקטו ומכשיר אני בלבונה שאיפשר ללקטה נתן שמן על שייריה אינו עובר בלא תעשה דעליה כתיב דמשמע כשהיא שלימה מנחת חנוך והחביתין מוסיף לכל א' מהן שמן דכתיב בה על מחבת בשמן תעשה מורבכת כמו שיתבאר.