הכהנת מנחתה נקמצת כמנחת ישראל ושייריה נאכלין דכתיב מנחת כהן לא תאכל אבל מנחת כהנת נאכלת ספק כהן מנחתו נקמצת כמנחת ישראל והקומץ קרב לעצמו ואין שייריה נאכלין כמנחת כהנים אלא מתפזרין על בית הדשן למטה מקום שנותנים שם תרומת הדשן והנוצה משום דלא מצי לאקרוביה דשמא זר הוא ושיירים גמורים הם וכל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו וכל הנשואות לכהנים אפילו ישראלית אין שיירי המנחה נאכלת לכהנים מפני חלק הבעל דהוי מנחת כהן ואינה כולה לאישים מפני חלק אשה דמנחת כהן כליל ולא מנחת כהנת או אשת כהן אלא הקומץ קרב לעצמו והשיירים מתפזרין כדאמ' והא דלא שדינן כולה מנחה בתר דידה כיון דהיא מתכפרת בה ומכפר עושה תמורה היינו כשכל הזבח הוא למתכפר אבל הכא שיש לבעל חלק במנחה לא שדינן הכל בתר דידה ולהכי אין שייריה נאכלין כדאמר'. הקמיצה בכל מקום בעזרה ואם קמץ בהיכל כשרה דאין מנחה טעונה צפון דכתי' וקמץ משם מלא קמצו ממקום שרגלי הבעלים עומדים להכשיר כל מקום דריסת רגלי ישראל דכשר לקמיצה וכל שכן עזרת כהנים והיכל דלא תימא כיון דכתיב והגישה אל המזבח והרים ממנו בקומצו מה הגשה בקרן מערבית דרומית אף קמיצה בקרן מערבית דרומית קא משמע לן קרא להכשיר כל העזרה כדאמרינן ובהיכל נמי שכן מצינו סילוק בזיכין שהן אזכרה למנחת לחם הפנים כדכתיב והיתה ללחם לאזכרה ומתירין את הלחם וסילוקן מעל שולחן הפנים שבהיכל הוי במקום קמיצה דמנחות הנקמצות. מקדשין מנחה בכלי שעל גבי קרקע וקומצין ממנו דבעינן קידוש מנחה לקמיצה בכלי שרת כעולה בהיקשא דזאת התורה לעולה וגו' ובעיא כלי לשחיטה כדכתיב ויקח את המאכלת וקמיצה במנחה הוי כנגד שחיטה בקרבן ומעל גבי הקרקע שכן מצינו בסילוק בזיכין מעל גבי השולחן שעל גבי קרקע דהוו בקומץ ואין מקדישין הקומץ בכלי שעל גבי קרקע דקדוש קומץ כנגד קבלה דהוי בכלי בידו ומאימתי יותרו השיירים באכילה משיצית האור ברוב הקומץ דכתיב הנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן אין כבשן מעלה הקיטור עד שתצית האור ברובו ובקומץ נמי כתיב והקטיר הילכך בעי' קיטור.