1
המנחות הם מין הקרבנות כדכתיב בהו לשון הקרבה והבאות בפני עצמן הן מנחת צבור ויחיד מנחות של צבור הם שלשה כדבסמוך ושל יחיד תשעה וכן סלת חטין כדכתי' סלת חטין תעשה אותם חוץ ממנחת סוטה ביחיד ועומר התנופה בצבור שהם מן השעורים מנחת סוטה דכתיב בה קמח שעורים ועומר דמה מצינו יחיד שמביא חובתו מן החטין ומן השעורים כן צבור מביאין חובתן מן החטין שתי הלחם ולחם הפנים דכתיב בהו סלת וכתיב סלת חטים מה סלת דהתם חטים אף סלת דהכא חטים וחובתן מן השעורים בבכורים כיחיד דמייתי מחטים ומשעורים כדאמ' דבר אחר אם אתה אומר עומר בא מן החטים אין שתי הלחם בכורים וכתיב בכורים לה' וכתיב מנחה חדשה ואי מנחת העומר באה מן החטין הרי קרבה מנחת העומר אלא כיון שאינה באה אלא מן השעורים הרי שתי הלחם שבאה מן החטים היא מנחה חדשה.