אזהרת רלז שלא יאכל זר מקדשי הקדשים בעזרה אחר זריקת דמים ואם אכל לוקה דכתיב ואכלו אותם אשר כפר בהם דהיינו אהרן ובניו וזר לא יאכל כי קדש הם דמשמע דבמקום שהכהן אוכל דהיינו בעזרה ובזמן שאוכל דהיינו אחר זריקת דמים אם אכלו שם הזר לוקה ובמלואים כתיב כי האי קרא ואפילו הכי לימד לדורות לכל הקרבנות כיון דכתיב כי קדש הם משמע דכל שהו קדש לכהנים אסירי לזר ואם אכל הזר מחוץ לעזרה לוקה משום אוכל בחוץ ככהן לא משום זר שאכל קדש כיון שאינם ראויים לכהנים שם וכן אם אכלן בעזרה קודם זריקה לוקה משום אוכל קודם זריקה דבין כהנים בין בעלים בשלמים מוזהרים בכך כדאמר' לעיל וכיון דאין קדשי קדשים אלו ראויים לכהן השתא דלא נזרק דמן אין בהם משום זרות אלא משום אוכל קודם זריקה כדאמ'. וזר שאכל כזית מחטאת העוף לוקה משום האי לאו דזר שאכל את הקדש ומשום אוכל נבלה דכל מליקה נבלה היא ולא הותרה אלא לכהנים בחטאת העוף לא לזרים וחיילי איסור נבלה אאיסור זרות תרויהו בהדי הדדי דבשעה שנמלקה אכתי לא חייל עלה איסור נבלה עד אחר הזריקה דנפקא מאיסור מעילה דלא חייל עליה דחמיר מיניה וכשנזרק דמה חיילי תרוייהו בהדי הדדי איסור נבלה ואיסור זרות כדאמ':