אזהרת רלג שלא לאכול כזית מבשר העולה והאוכלה בין לפני זריקה בין לאחר זריקה לוקה דכתיב לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך וגו' דהאי קרא יתירא הוא דהני כולהו כתיבי בקרא לעיל מיניה והבאתם שמה וגו' ליכתוב בתריה לא תוכל לאוכלם מיהדר מפרש בהו רחמנא למה לי אלא ליחודי לאוי לכל חד וחד ולאו שבכללות לא הוי כיון דאכילה קאי אכל חד וחד ונדריך אשר תדור זו עולה הבאה בנדר ואם למי שאוכלן חוץ לחומה בא הכתוב קל וחומר ממעשר אם לפני זריקה קל וחומר מתודה ושלמים אם לאחר זריקה והוא זר קל וחומר מבכור ואם חוץ לקלעים קל וחומר מחטאת ואשם דכתיב בהו בחצר אהל מועד הא לא בא הכתוב אלא לכהן האוכל בשר עולה אפילו אחר זריקת דמים אפילו בפנים שהוא לוקה ואזהרת עשה נמי איכא כדכתיב כליל היא ולא לאכילה. וחלבה ובשרה וסלתה ושמנה ויין של נסכיה כולן מצטרפין לכזית משום דעולה כליל מה שאין כן בשאר הזבחים דבשאר זבחים כתיב ואם האכל יאכל בשתי אכילות הכתוב מדבר אחד אכילת אדם וא' אכילת מזבח משום הכי אין מצטרפין אבל עולה דלית בה אכילת אדם אלא הכל הוא אכילת מזבח מצטרפי. וכן האוכל כזית מכל האימורין לפני זריקה או לאחר הזריקה כהן או ישראל לוקה שהאימורין כליל למזבח כעולה ונאמר במנחת כהנים כליל תהיה לא תאכל ולגופיה לא איצטריך דהא כתיב לעיל מיניה כליל תקטר וכל מנחת כהן וגו' אלא ליתן לא תעשה על אכילתו לכל מה שהוא בכליל ולוקה עליו בכזית:
אזהרת רלד שלא לאכול כזית מבשר החטאות הפנימיות והן הנשרפות דכתיב וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל וגו' ולוקה: