השלמים נאכלין ביום הזביחה וכל הלילה ויום המחרת עד שקיעת החמה דכתיב ביום הקריבו את זבחו יאכל וגו' ואם האכל יאכל ביום השלישי וגו' ולא תימא דנאכל בלילה של יום ג' דהא כתיב והנותר עד יום השלישי וגו' ודרשינן עד יום הוא נאכל בעוד שהוא יום ולא ליום ג' דהיינו לילה של יום ג' בין חלק בעלים בין חלק כהנים דכתיב בתודה ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל ויש כאן ריבויין הרבה לומר דהם נאכלין ליום ולילה כל מה שהוא חלק הכהנים ובשר הזבח דכתיב גבי שלמים כולל בין חלק כהנים בין חלק בעלים וה"ה לבכור ומעשר דכתיב ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וגו' הקישו הכתוב לבכור לחזה ושוק של שלמים מה שלמים נאכלים לב' ימים ולילה אחד אף בכור כן ולא מצית להקישו לחזה ושוק של תודה ליום ולילה מדהדר הכתוב בסיפיה דקרא לומר לך יהיה דלא איצטריך דהא כתיב ברישיה דקרא לך יהיה הוסיף לך הכתוב הויה אחרת בבכור לומר דהוי כשלמים לב' ימים ולילה ומעשר כתב רש"י ז"ל לא ידענא מהיכא ושוב הגיע דיליף העברה העברה מבכור דכתיב ביה והעברת כל פטר רחם וכתיב במעשר כל אשר יעבור ומשום דקשיא להו לתוספות דתפשוט מהכא דדבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בהיקש פי' דמעשר יליף משלמים מבנין אב מה שלמים קדשים קלים אף מעשר קדשים קלים דבכור נמי הוה אתי משלמים אי לאו משום דהוא מתנה לכהן וא"כ מעשר דלא הוי מתנה לכהן משלמים אתי.