קרבנות היחיד הם הבכור דכתיב ביה כל הבכור אשר יולד וגומר הזכר תקדיש וגומר לפני ה' אלהיך וגו' והמעשר דכתיב ביה וכל מעשר בקר וצאן וגו' יהיה קדש לה' ליקרב על המזבח דמו ואיבריו והבשר נאכל לבעלים והפסח כדכתיב וזבחת פסח צאן ובקר וגו' והחגיגה והיא זבחים של בהמה דכתיב לא ילין חלב חגי במידי דאית ליה חלב הקרב לגבוה קאמר כדכתיב וחגותם אותו חג לה' וכתיב בחגיגה שלפני הדיבור ויחוגו לי במדבר ונתקיים בשלמים שהקריבו נערי בני ישראל כדכתיב ויזבחו זבחי שלמים והראיה היא עולה דמה חגיגה האמורה להדיוט בראוי לו שלמים כדילפינן אף ראיה האמורה לגבוה בראוי לו דכתיב ולא יראו פני ריקם דמשמע לצורכי אני שואל וכן בדין שלא יהא שולחנך מלא ושלחן רבך ריקם וקרבן הגר והוא עולה דכתיב ככם כגר מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף גר לדורות כן עולה דאע"ג דכתיב ויעלו עולות ויזבחו שלמים הכתיב ככם כגר יהיה לכם לכם הקשיתיו במקצת ולא לכל קרבנותיכם והיינו עולה דכולה כליל לה' כדכתיב בהאי קרא אשה ריח ניחוח לה' אי זהו דבר שכולו לה' הוי אומר עולת העוף דעולת בהמה עורה לכהנים הילכך אי מייתי בני יונה או תורים שניהם עולה דליכא שלמים בעוף ואי מייתי ב' בהמות אחד עולה ואחד שלמים כהרצאת קרבן דישראל דכתיב ויעלו עולות ויזבחו שלמים דאף על גב דאמרינן לכם הקשיתיו במקצת סבירא לרב ז"ל דהיינו היכא דמייתי קרבן עוף והנודר או המתנדב עולה או שלמים או הבאים עם הלחם והם הנקראים תודה כדכתיב גבי שלמים אם על תודה יקריבנו וכן קרבנות הנזיר והן עולה וחטאת ושלמים כדכתיב והקריב את קרבנו לה' כבש בן שנתו וגו' לעולה וכבשה וגו' לחטאת ואיל וגו' לשלמים וקרבנות מצורע חטאת ואשם ועולה כדכתיב שני כבשים וכבשה א' וגו' וקרבנות זבים ויולדות הם חטאת ועולה כדכתיב כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת וקרבן השוגג במצות ל"ת שיש בה כרת והוא חטאת כדכתיב נפש כי תחטא בשגגה בעשותה אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה וגו' ושחט את החטאת ואשם תלוי כדכתיב ולא ידע ואשם והביא איל תמים וגו' ואשם ודאי במעילה כדכתיב נפש כי תמעול מעל וגו' והביא את אשמו לה' איל וגו' ואשם גזילות אשם שפחה חרופה וכן איל העולה ופר החטאת של כ"ג בי"ה כדכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה וכל אלו הקרבנות מפורשין בתורה ויתבארו בס"ד.