השלמים באים מן הכבשים ומן העזים ומן הבקר מן הזכרים ומן הנקבות מן הגדולים ומן הקטנים דכתיב ואם זבח שלמים וגו' אם מן הבקר אם זכר ואם נקבה ואם מן הצאן וגו' זכר או נקבה אם כשב מן הקטנים מן הבקר גדולים ואין העוף בא שלמים שהיה בדין שיבא שלמים ולהכי כתיב העוף עולה לומר עוף עולה ואין עוף זבחי שלמים. הקטנים הם מבני שמנה ימים עד שנה תמימה מיום ליום דכתיב ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ושמיני עצמו מותר כדכתיב בבכור ביום השמיני תתנו לי וילפינן שמיני שמיני לג"ש ותמימה מיום ליום ונתעברה לו השנה כדכתיב כבש בן שנתו לו ולא למנין עולם וכבשה בת שנתה והגדולים בבקר עד ג' שנים שלימות מיום ליום דמבן שנה הוי שנה שלימה מיום ליום כדאמרינן בני ב' וג' נמי יותר על זה הוי זקן וקטנים לכתחלה מיום ל' והלאה דכתיב והלאה ירצה דמשמע הלאה מיום ח' דהיינו ל' ובכור כתיב ביה ביום השמיני תתנו לי דמשמע לכתחלה מיום שמיני.