כל מי שנתחייב לחברו ממון שאלו הודה בו חייב לשלם בדין וכפר בו ונשבע על שקר חייב קרן וחומש ואשם כדכתיב וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל וגו' והיה כי יחטא ואשם וגו' וכדאמרינן פרק שבועת העדות ופרק הגוזל. ואם היה חייב לשלם מצד אביו שגזל ואין הגזלה קיימת אינו חייב חומש אם כפר ונשבע והודה דתניא בת"כ אשר גזל על גזלו הוא מוסיף חומש ואינו מוסיף חומש על גזל אביו והיינו כשאין גזלה קיימת דלאו עליה רמיא לשלומי כדתנן הגוזל ומאכיל את בניו פטורין וכו' הילכך כי כפר כפירת דברים בעלמא היא ושבועת ביטוי היא דליכא חומש וקרן מיהא משלם משום דאיכא אחריות נכסים מאביו ועמד בדין וחומש לא משלם דאין משלמין חומש על כפירת שעבוד הקרקעות דחומש אשבועה הוא דקאתי ולאו שבועה היא דקיימא לן אין נשבעין על הקרקעות וכדאמרינן התם דף ק"ה בהגוזל אבל גזלה קיימת כיון דחייב להחזיר הוי גזל שלו. ואם כפר האב ונשבע והודה ומת משלם בנו קרן וחומש כיון שנתחייב אביו בחומש כשהודה מיחייבי יורשים כדאוקי ר' נחמן התם ואם לא הודה אביו והודה בנו קרן משלם אבל חומש לא דמעטי' קרא מחומש על גזל אביו כשאין גזלה קיימת וקרן מיהא משלם דאיכא אחריות נכסים כדאמר' וכדמרבינן גזלה ועושק אבדה ופקדון דמדכתב קרא כל הני ריבויי משמע שהבן חייב לשלם הקרן כדתני' התם דק"ד. ובין כך ובין כך היורש פטור מן האשם כדתניא התם דפטורין מן האשם דהא מתו בעליו ואם הפרישו בחייו הי' טעון רעייה וכי לא הפרישו פטורין דאשם כפרה הוא ואין כפרה למתים.