1
יאוש שלא ידעו הבעלים שנפל וכשידעו ודאי נתיאשו לא הוי יאוש אפילו בדבר שאין בה סימן. והנוטל קודם יאוש עובר על עשה וב' לאוין אף על פי שהחזירה אח"כ כיון שנטלה שלא להחזירה ואם אח"כ הוא שנתכוון לגוזלה אינו עובר אלא משום השב תשיב כל זמן שלא החזירה לא רצו ליטלה עד שידעו הבעלים שנפלה ונתיאשו עבר משום לא תוכל להתעלם לבד.