מצות רך לדון בדיני טוען ונטען דכתיב על כל דבר פשע וגו' אשר יאמר כי הוא זה ולשון מכלתא כי הוא זה עד שיודה במקצת ובזה יכנס כל מה שהוא נופל בין בני אדם מהתביעות קצתם על קצתם שיכנס בהם ההודאה או הכפירה כן כתב הרב ז"ל בספר המצות אשר לו מצוה רמ"ו וכדתנן ריש פרק שבועת הדיינים דבעינן הודאה לשבועת הדיינים שלמדוה מאשר יאמר כי הוא זה וכתיב עליו ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו דהיינו שבועה וכן אם כפר בכל ועד אחד מעיד הרי זה נשבע מן התורה וכדאמרינן התם בגמרא לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת לכל עון ולכל חטאת הוא דאינו קם אבל קם הוא לשבועה דכל מקום ששנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה כדתניא התם ושומר נמי חייב שבועה כדכתיב שבועת ה' תהיה בין שניהם וכל אלו הג' נשבעין ונפטרין מלשלם דכתיב ולקח בעליו ולא ישלם רישיה דקרא שבועת ה' תהיה בין שניהם ולקח בעליו את השבועה ולא ישלם הנתבע שוב כלום.