דם השרץ כבשרו ומצטרף לכעדשה כל זמן שהוא מחובר בבשר כדתנן פרק רביעי דמעלה דם השרץ ובשרו מצטרפין לכעדשה ובגמ' מנין לדם שרצים שהוא טמא דכתיב וזה לכם הטמא וקרא יתירא הוא למדרש ביה הכי דהא כתיב קרא אחרינא אלה הטמאים לכם אי נמי לכתוב קרא וזה לכם טמא מאי הטמא להביא דמה. עצמות השרץ וגידיו וצפרניו טהורים וכן עור ארבע שרצים אף על פי שהוא לח אבל עור הד' שהן אנקה וכח והלטאה וחומט הוי כבשרן וטמא בכעדשה כל שלא עבדן ולא הילך בהן כדי עבודה כדתנן פרק העור והרוטב ובגמרא תנו רבנן הטמאים לרבות עורותיהן כבשרן וה"א יתירא קדריש יכול אפילו כולן תלמוד לומר אלה ולא קאי האי אלה אלא אקרא בתרא האנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת אלה הטמאים דלמינהו האמור בפסוק ראשון הפסיקו מהאמורי' בפסוק שני ופריך וליחשוב נמי תנשמת דכתיב בפסוק שני ומשני תנא דידן סבר לה כרבי יהודה דאזיל בתר גשתא וכו' ופי' כל שאין ממש בעורן שהוא רך קרי בשר ופי' בתוספות דאית להו דרשא דהטמאים ומוקמינן מסברא רבויא בהנהו דלית להו גשתא ומיעוטה דאלה בדאית להו גישתא ולית להו למינהו הפסיק הענין.