מצות קפה להיות כל איש נוגע בשרץ טמא כדכתי' וזה לכם הטמא בשרץ וגו' החולד והעכבר והצב למינהו והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת אלה הטמאים לכם וגו' וטומאת כולן שוה והן הנקראים שרץ לענין טומאה והוא אב הטומאה ומטמא אדם וכלים וכלי חרש באויר ואינו מטמא במשא וכדתנן בריש כלים שרץ בהדי הני דהוו אב הטומאה ומטמא אדם וכלים וכלי חרש במגע ואינן מטמאין במשא ושרץ דמטמא אדם נפקא לן מדכתיב בפרשת אמור או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו וגו' וכלים דכתי' בפרשת שמיני מכל כלי עץ או בגד וגו' וכל כלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו וגו' ולא כתיב בשרצים נושא אלא נוגע ואינו מטמא בגדים בשעת מגעו דלא כתיב אלא יטמא עד הערב ולא כיבוס בגדים ושיעור טומאתו בכעדשה כדאמ' בנזיר פרק כ"ג דף כ"א כל הנוגע בהם במותם אי בהם יכול בכולם תלמוד לומר מהם במותם יכול במקצתן תלמוד לומר בהם הא כיצד עד שיגע במקצתן שהן ככולו ושיערו חכמים כעדשה שוה ככולו שכן החומט תחלת ברייתו כעדשה.