עוף טהור שנטרף ונשחט ואפילו בעזרה שחיטתו מטהרתו אבל נמלק לא כר' יוסי דמתני' קמא דמסכת טהרות וכדאמר ליה רבי יוסי לרבי מאיר במתניתין דסוף פרק דם חטאת בזבחים דיו בנבלת בהמה ששחיטתה מטהרתה ולא מליקתה דהואיל דלא יליף עוף מבהמה לטהר טריפה מטומאתה כדילפינן מדכתיב וכי ימות מן הבהמה וגו' מקצת בהמה מטמאה וכו' אם כן דיו לבא מן הדין להיות כנדון ושחיטת עוף בין בפנים בין בחוץ מטהרת כדתניא התם סוף פרק דם חטאת יכול תהא שחיטת חולין בפנים וקדשים בין בפנים בין בחוץ מטמאה בגדים בבית הבליעה תלמוד לומר נבלה וטרפה כלומר שהוא כטריפה מטמאה ששוות בפנים (כפנים) כבחוץ דכאן וכאן היא אסורה יצא שוחט חולין בפנים דלא שוה לשוחט חולין (בסוף) [בחוץ] דכשרה ולהכי אינה מטמאה בגדים ושחיטה בחוץ אף על גב דשוו בפנים כבחוץ דאידי ואידי פסולין נינהו אפילו הכי כיון דהועילה לו שחיטת חוץ לחייבו כרת משום שחוטי חוץ כדמרבינן פרק השוחט ומעלה מאו אשר ישחט לרבות שחיטת עוף אלמא שחיטה שמה הועיל לה נמי לטהרה מידי נבלה ושחיטת פנים נמי משום דלא שוו בפנים כבחוץ דבחוץ לא מטמא כדאמרינן ואף ע"ג דבאכילה אסור בטומאה מיהא לא שוו ודנין דבר שלא בהכשרו שהוא שחיטת קדשי' בפנים מדבר שלא בהכשרו שחיטת קדשים בחוץ וכן שחיטת חולין בפנים משחיטת חולין טריפה בחוץ דמטהר כדאמ' ואין דנין דבר שלא בהכשרו מדבר שהוא בהכשרו כמליקת חוץ ממליקת פנים כדאי' התם. מלק חולין בפנים וקדשים בחוץ מטמא בגדים בבית הבליעה כדתנן התם ותני' בגמר' יכול תהא מליקת פנים מטמאה בגדים תלמוד לומר והנפש אשר תאכל נבלה וטריפה דמיתוקמא בנבלה עוף טהור מה טרפה אין הטרפות המאורע בה מתיר שום איסור שהיה בו מתחלה אף נבלה שאין נבלות המאורע בה מתיר שום איסור שהיה בה מתחלה יצא מליקת פנים בהכשר דמתיר האיסור שבחייה לא היתה ראויה ליקרב לגבוה והותרה במליקה זו והואיל ומתירה אין מטמאה בבגדים בבית הבליעה יצא מליקת קדשים בחוץ וחולין בין בפנים בין בחוץ דהואיל ואין מתירין מטמאין בגדים אבית הבליעה. עגלה שנערפה כהלכתה טהורה כדבי רבי ינאי דאמרי התם כפרה כתיב בה כקדשים וכן אם נשחטה אחר ירידתה לנחל איתן אף על פי שאסורה בהנאה הצילה מידי נבלה כדאמר' התם דאין לך שחיטת בהמה טהורה שמטמאה.