והאבר והבשר המדולדלין בבהמה או חיה שאינן יכולין לחיות אינן מטמאין ואם הוכשרו מקבלין טומאה במקומן נשחטה הוכשרו בדמיה אבל אם מתה הבשר צריך הכשר והאבר מטמא משום אבר מן החי ולא משום אבר נבלה כדתנן התם לרבי מאיר פרק העור דף קכ"ז ואמרינן בגמרא דהני אבר ובשר אין מעלין ארוכה ואפילו הכי ליכא בהו טומאת נבלה דלא הוו כתלושין לגמרי דכתיב כי יפול מנבלתם אינו קרוי נבלה עד שיפול לגמרי ואפילו הכי טומאת אוכלין מטמו דדוקא לטומאת אבר מן החי הוא דבעיא שיפול לגמרי כדילפינן ואם נשחטה הבהמה הוכשרו בדמיה דרבי מאיר סבירא ליה בהמה נעשת יד לאבר והוכשר בשחיטת בהמה ואם מתה הבהמה הבשר המדולדל צריך הכשר דלא הוכשר במיתה והאבר מטמא משום אבר מן החי דמיתה עושה ניפול נמי שנפל סמוך למיתה ואינו מטמא משום נבלה כיון דהוי כאלו נפל סמוך למיתה כדילפינן מכי יפול דמיתה עושה ניפול ומאי איכא בין אבר מן החי לאבר מן הנבלה דאלו אבר מן הנבלה כזית בשר הפורש ממנו מטמא דהא איכא כזית נבלה ובשר הפורש מן אבר מן החי אינו מטמא דבעינן בשר גידין ועצמות כדילפי' לעיל.