מנין לאוכל שני שהוא פסול בחולין ואינו מטמא אחר דכתיב וכלי חרס אשר יפול מהם אל תוכו וגו' כדתנן בסוטה פרק כשם ומייתי לה פרק ב' דחולין דל"ג כל אשר בתוכו יטמא אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא אחרים לימד על ככר שני שעושה שלישי בחולין והיינו לרבי עקיבא אבל לדידן דקי"ל בכולי תלמודא אין שני עושה שלישי בחולין לא מפלגינן בין טמא ליטמא וילפינן מהאי קרא דשני לחוד טמא דמשמע דכלי חרס שהוא תנור והוא ראשון מחמת השרץ שהוא אב הוא עושה טמא לככר שבתוכו והוא שני אבל אינו עושה שלישי וכדתנן התם אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך ריב"ז שהיית אומר עתיד דור אחד לטהר ככר שלישי בתרומה שהרי אין לו מקרא מן התורה שהוא טמא ואנן הוא דמטמי' ליה מקל וחומר כדאיתא התם בגמרא והלא רבי עקיבא תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא אף בחולין שנאמר כל אשר בתוכו יטמא דמשמע יטמא ג' ואפילו חולין משמע דלדידן אין לשני מקרא מן התורה שיעשה שלישי ודרשי' יטמא יהיה טמא השני לבד יהיה טמא ולא יטמא אחרי' ומנין לאוכל שלישי שפסול בתרומה דכתיב ובא השמש וטהר וגו' דטבול יום אסור בתרומה עד שיעריב שמשו והוי כשני וכדילפינן בפרקים דלעיל והתם פרק כשם יליף מק"ו דשני עושה שלישי בתרומה מטבול יום שמות' בחולין ופסול לתרומה ופריך מה לטבול יום וכו' כלי חרס יוכיח וכו' וחזר הדין וכו' הצד השוה שבהם וכו' מה להצד השוה שבהם וכו' שכן יש בהם צד חמור וריב"ז צד חמור לא פריך וכו' ומנין לשלישי בקדש שהו' טמא דכתיב והבשר אשר יגע בכל טמא וגו' כדדרשינן פרקא קמא דפסחים דף י"ח ופ' חומר והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל מי לא עסקינן דנגע בשני דכיון דשני טמא וכתיב בכל טמא משמע נמי דאי נגע בשני טמאה ורש"י ז"ל פירש פ"ב דחולין דף ל"ה דרביעי בקדש מעלה מדרבנן היא ומנין לרביעי בקדש שפסול מק"ו דמחוסר כפורים כדאיתא התם ומה מחוסר כפורים שמותר בתרומה כדילפינן פרק הערל העריב שמשו אוכל בתרומה כדכתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים ואסור בקדש כדיליף מוכפר עליה הכהן וטהרה מכלל שעד עכשיו טמאה היא שלישי שפסול בתרומה כדילפי' בק"ו מטבול יום אינו דין שיעשה רביעי בקדש וכו'.