אחד בהמה וחיה טהורים או טמאים אם מתו בשרן מטמא כזית כדכתיב ולאלה תטמאו כל הנוגע בנבלתם וגו' והנושא מנבלתם וגו' לכל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה ושסע אינה שוסעת וגו' טמאים הם לכם כל הנוגע בהם יטמא ואין השחיטה מועלת בה אלא כל שהיא מתה עתה מטמאה טומאת נבלה כדילפינן בת"כ מקרא יתירא דכתיב כל הנוגע בהם במותם האי בהם יתירא הוא לומר אף על פי שהם שחוטים ומה אני מקיים במותם במותם ולא בחייהם ובבהמה טמאה כתיב דסמיך ליה לכל הבהמה אשר היא מפרסת וגו' כן כתב רש"י ז"ל בזבחים פרק חטאת העוף וקשה דהאי קרא דכל הנוגע בהם במותם יטמא גבי שרצים כתיב ועליהו דריש בת"כ הנוגע בהם יכול בחייהם ת"ל במותם אי במותם ולא בשחיטתן ת"ל בהם ואף ע"פ ששחוטין וגבי נבלה טמאה בעי למילף בת"כ משרצים דאסורים באכילה כבהמה טמאה ואין שחיטתן מטהרתן כדילפינן וקתני או כלך לדרך זו ונילף מטרפה דשחיטתה מטהרתה וכו' ת"ל הכא גבי בהמה טמאה כל הנוגע בהם יטמא להביא בהמה טמאה שלא תהא שחיטתה מטהרתה ואפשר דכיון דאסיק בת"כ דאין שחיטתה מטהרתה כשרצים דסמיכי לבהמה טמאה הוי קרא דבמותם כאלו כתיב גבי בהמה טמאה והאי דכתב ובבהמה טמאה כתיב דסמיך ליה לכל הבהמה אשר היא וכו' ר"ל דבבהמה טמאה נמי כתיב כיון דיליף מינה כדאמרינן סמיך לכל הבהמה וכו' דכתיב לעיל בפרשה וחיה בכלל בהמה כדילפינן פרק בהמה המקשה כל הנבלות מצטרפות כדתנן במעילה פרק קדשי מזבח ובגמרא אמר רב לא שנו אלא לענין טומאה דבתרויהו כתיב הנוגע בנבלתה יטמא אבל לענין אכילה לא.