האוכל כזית חלב וכזית חלב בהעלם א' ונודע לו על הראשון וחזר ונודע לו על השני פרק כלל גדול פלוגתא דר"ל ור' יוחנן דר' יוחנן אמר חייב על חטאתו והביא קרבנו כתיב דמשמע על כל חטאת וחטאת יביא וריש לקיש אמר פטור מחטאתו ונסלח לו כתיב אפילו לא הביא אלא על מקצת חטאתו נסלח לו כולו ולרבי יוחנן נמי הא כתיב מחטאתו ונסלח ההוא כגון שאכל כזית ומחצה ונודע לו על כזית וחזר ואכל כחצי זית בהעלמו של חצי מהו דתימא ליצטרפי קמשמע לן מחטאתו ונסלח כחצי זית עם זית קמא שייך בתר ידיעה קמייתא והוה ליה כאלו נודע לו על הכל דהא אי הוה מייתי קרבן הוה מכפר בהדיה בלא שום ידיעה דפחות מכשיעור לא חשיב אכל כזית בלא ידיעה לא מכפר הילכך כי לא אתידע ליה בהדיה אלא זה אחר זה הוו ידיעות מחלקות ואמר ליה רבינא לרב אשי באתידע ליה קודם הפרשה פליגי או דאתידע ליה לאחר הפרשה פליגי או בין בזו ובין בזו מחלוקת אמר ליה מסתברא דבין בזו ובין בזו מחלוקת דר' יוחנן סבר דאף אתידע ליה קודם הפרשה חייב שתים דידיעות מחלקות כדאמר'. אכל שני זיתי חלב בהעלם א' ונודע לו על א' מהם וחזר ואכל כזית בהעלמו של שני והביא חטאת על הראשון ראשון ושני מתכפרין אבל שלישי לא נתכפר שם פרק כלל מימרא דרבא דפליג אאביי דאמר דאפילו הביא על א' מהן נתכפר כולם דאית ליה גרירה דזה גורר את זה אבל רבא אמר הביא קרבן על הראשון שכשהפרישו הזכיר אותו זית ראשון ושני מתכפרין שהרי בהעלמו היה שלישי אין מתכפר ולא אמרינן הואיל והשני מתכפר עם הראשון שבהעלמו ליגרריה לשלישי עמו בכפרתו ואף על גב דלא שייך בהדי ראשון הביא קרבן על השלישי שלישי ושני מתכפרין שהרי בהעלמו היה ראשון אינו מתכפר ולא אמרינן הואיל והשני מתכפר עם השלישי שבהעלמו ליגרריה לראשון עמו בכפרתו ואף על גב דלא שייך בהדי שלישי הביא קרבן על האמצעי נתכפרו כולם דכולם בהעלם של זה היו ואמרי' התם דבתר דשמעיה רבא לאביי דאית לי גרירה הדר ביה ואמר לההיא דמייתי לעיל דנודע לו על קצירה של זדון שבת ושגגות מלאכות דהאי קצירה גוררת קצירה שעשה קודם כשגגת שבת וזדון מלאכות וטחינה שעמה ואית ליה גרירה אפילו לטחינה דעמה אף על גב דלא הוי שם דקצירה דכיון דהוי שגגת שבת לא מיחייב אלא חדא אתרוייהו והיינו משום דהוי בהעלם א' עם האי קצירה שנודע לו של זדון שבת ושגגת מלאכות דאף על גב דהאי זדון שבת ושגגת מלאכות והאי שגגת שבת וזדון מלאכות סוף סוף העלם א' הוא דלא נודע לו חטאו בנתים וידיעות הוא דמחלקות גבי שני זיתי חלב בהעלם א' ונודע לו על א' מהם וחזר ואכל כזית בהעלמו של שני סביר' ליה לרבא דאם הביא קרבן על הראשון שלישי דאינו בהעלמו אינו מתכפר וכן הביא על השלישי ראשון אינו מתכפר דלא אמרינן גרירה אלא לגרור מידי דהוה בהעלמו אבל מידי דלא הוה בהעלמו לא גריר כדאמרינן והא דאמרינן דהביא קרבן על הראשון דשני מתכפר בהדיה וכן על השלישי שני מתכפר בהדיה דמשמע דאכל שני זיתי חלב בהעלם א' ונודע לו על הראשון ואחר כך נודע לו על השני דאינו חייב אלא קרבן א' כריש לקיש קשיא דאנן פסקינן לעיל כרבי יוחנן דאמר חייב שתים ולא מצית למימר דאביי ורבא פליגי בשקודם הפרשה נודע לו על השני ורבי יוחנן וריש לקיש פליגי לאחר הפרשה דהא אוקמי' דמסתברא דבין בזו ובין בזו מחלוקת וכיון דאפילו קודם הפרשה ס"ל לרבי יוחנן דחייב שתים אם כן לית הלכתא כאביי ורבא דתרוייהו ס"ל בנודע לו קודם הפרשה דאינו חייב אלא א' וכן פי' רש"י ז"ל דאביי ורבא ס"ל דר"ל ורבי יוחנן בלאחר הפרשה פליגי משמע דלדידן דמוקמי' פלוגתייהו בין בזו ובין בזו ופסקינן כרבי יוחנן ליתא לדאביי ורבא דסברי דקודם הפרשה אינו חייב אלא א' כריש לקיש והרב ז"ל פסק כרבי יוחנן דאף קודם הפרשה חייב שתים ואם כן היכי מייתי לדרבא דאמר דאם הביא חטאת על הראשון ראשון ושני מתכפרין וכו' ונראה לומר דס"ל לרב ז"ל דאביי ורבא פליגי בשאכל שני זיתי חלב מחתיכה א' בהעלם א' שכולם שגגה א' היא שלא ידע שאותה החתיכה היתה חלב ונודע לו על א' מהם שידע שאותה חתיכה היתה חלב ולא זכר שאכל ממנה אלא זית א' וחזר ואכל מאותה חתיכה זית אחר שלא ידע שהיתה זו אותה חתיכה הראשונה שנודע לו שהיתה חלב והיינו בהעלמו של זית שני שעדין לא זכר שאכל זית שני מאותה חתיכה שנודע לו שהיתה חלב ולהכי אמר רבא דאם הביא קרבן על זית ראשון נתכפר גם כן שני שכולה שגגה א' היא שמפני שאכל זית א' מאותה חתיכה שחשב שלא היתה חלב אכל גם כן זית שני וכן אכל זית שלישי אף על גב דהוי מאותה חתיכה עצמה אינו מתכפר עם הראשון שכבר נודע לו על זית א' ואינו בהעלמו וכן הביא על השלישי מתכפר שני עמו דהוי בהעלמו ולא ראשון וכן הביא קרבן על האמצעי נתכפרו שלשתן דראשון ושלישי בהעלמו של שני הוו ורבי יוחנן וריש לקיש לא פליגי בהעלם כי האי אלא כגון שאכל כזית חלב מחתיכה א' שלא נודע לו שהיתה חלב וחזר ואכל כזית אחר מחתיכה אחרת שלא ידע שהיתה חלב והכל בהעלם א' שלא נודע לו בנתים שאכל חלב ואחר כך נודע לו שאותה חתיכה ראשונה שאכל ממנה כזית היתה חלב ועדין לא נודע על החתיכה השנייה וחזר ונודע לו על החתיכה השניה שאכל ממנה כזית אחר שהיתה חלב חייב שתים לרבי יוחנן דידיעות מחלקות אפילו קודם הפרשה כדאמרינן ולריש לקיש אינו חייב אלא א' כיון שנודע לו על שניהם קודם כפרה וכי האי גונא מודו אביי ורבא דחייב שתים כרבי יוחנן והיינו דדאיק הרב ז"ל בלישניה דבמילתא דרבי יוחנן נקט אכל כזית חלב וכזית חלב בהעלם א' דמשמע מב' חתיכות כדאמר' ובמילתא דרבא נקט אכל שני זיתי חלב בהעלם א' דהיינו שני זיתי חלב חתיכה א' דהכל שגגה א' היא והיינו שני זיתי חלב דמשמע מחתיכה א' ומתני' דכריתות נמי דיקא דקתני אכל חלב וחלב בהעלם א' אינו חייב אלא א' דכיון דנודע לו בבת א' שאכל ב' זיתי חלב אפילו הם מב' חתיכות כגון שאמרו לו שאותם שתי חתיכות שאכל מהם היו חלב אינו חייב אלא א' וכל שכן אם היו מחתיכה א' ונודע לו שאכל ב' זתים ממנה דאינו חייב אלא א' אפילו בשתי ידיעות דכולה שגגה א' היא כדאמר' אבל אם נודע לו על א' מהם כשאכל כל א' מחתיכה א' בהא פליגי ר' יוחנן ור"ל ואם נודע לו על א' מהן כשאכלן מחתיכה א' לכ"ע אינו חייב אלא א' אפי' בשתי ידיעות דאין ידיעות כי האי מחלקות כיון דהוי הכל שגגה א' כדאמר' אבל אם אחר הפרשה וכל שכן אחר כפרה נודע לו על כזית שניה חייב שתים אפילו היתה מאותה חתיכה דהפרשות מחלקות ואביי ורבא לא איירו אלא קודם הפרשה כנ"ל ואם לא על דרך זה איני רואה תיקון לדברי הרב ז"ל.