דין שגגת האכילות כדין הבעילות שאם אכל חלב פעמים הרבה בהעלם אחד אף על פי שיש ביניהם ימים רבים אינו חייב אלא חטאת אחד אבל אם נודע לו שחלב היה הידיעות מחלקות השגגות פרק אמרו לו במשנה אכל חלב וחלב בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחד ובגמרא טעמא דהעלם אחד הא בשתי העלמות חייב שתים אמאי שם חלב אחד הוא אמר אביי העלמות מחלקות אכל כחצי זית חלב וחזר ואכל כחצי זית חלב בהעלם אחד מצטרפין ומביא חטאת שם במשנה זה חומר במין אחד ממינים הרבה שאם אכל כחצי זית וחזר ואכל כחצי זית בהעלם אחד ממין אחד חייב משני מינין פטור ובגמרא פשיטא אמר אביי כגון שאכלו בשני תמחויין ואליבא דר' יהושע דאמר תמחויין מחלקין מהו דתימא לא שנא לקולא לא שנא לחומרא קמשמע לן דחייב דלחומרא אמר ולא לקולא איכא דאמרי אסיפא קאי ר"ל דתנן משני מינין פטור אמר ר"ל כגון שאכלו בשני תמחויין ואליבא דרבי יהושע דאמר תמחויין מחלקין מהו דתימא כי אמר לחומרא ולא לקולא קמשמע לן משני מינין פטור דהיינו שני מינין ממין אחד וקרו ליה ב' מינין משום דאכלו בשני תמחויין וקתני פטור אלמא ל"ש לקולא ול"ש לחומרא ומדסיפא מין אחד ושני תמחויין רישא מין אחד ותמחוי אחד וללישנא קמא דלחומרא אמרי' דתמחויין מחלקין ולקולא לא אמרי' כגון אכל חלב שני חצאי זתים בשני תמחויין דלא מצטרפי אלא חייב היינו חידושא דמתניתין לרבי יהושע אבל לדידן בין לקולא בין לחומרא אמרינן דתמחויין אינם מחלקים כרבי עקיבא ולהכי אכל חלב וחלב בהעלם אחד אפילו בשני תמחויין אינו חייב אלא חטאת אחד ואכל שני חצאי זתים בהעלם אפילו משני תמחויין חייב חטאת אחד כדאמ' דהכל העלמה אחד הוי וכתיב ונעלם ממנו. ואם שהה ביניהם יותר מכדי אכילת פרס אין מצטרפין שם במשנה כמה ישהה ביניהם וכו' וחכמים אומרים עד שישהה מתחלה ועד סוף כדי אכילת פרס חייב אכל אוכלין טמאים ושתה משקין טמאין וכו' חייב.