העושה עבירות הרבה בהעלם אחת חייב חטאת על כל אחת ואחת אפילו עשה המ"ג שמנינו בהעלם אחת חייב מ"ג חטאות דתנן ריש כריתות שלשים ושש כריתות וכו' ובגמרא מנינא למה לי אמר רבי יוחנן שאם עשאן כולן בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת כמלאכות שבת דעשה כולם בהעלם אחת חייב ל"ט חטאות כדילפינן בדוכתיה מבחריש ובקציר וגו' ולהני כריתות יליף ר' יוחנן מדכתי' כרת באחותו בקדושים איש אשר יקח את אחותו וגו' ונכרתו וגו' דכתיב בהו ונכרתו הנפשות העושות וגו' מתקיף לה רב ביבי אימא אחותו דפרט קרא ניחייב חדא עלה וכולן בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת אמר רבי יונה כתיב כי כל אשר יעשה מכל התועבות וגו' הוקשו כל העריות כולן לאחותו מה אחותו חייבים עליה בפני עצמה אפי' עשאה בהעלם עם שאר עריות כדילפי' אף כל שאר עריות חייבין עליהם בפני עצמן חטאת אפילו עשאן עם האחרות ולרבי יצחק דאמר דיצתה אחותו לדונה בכרת ולא במלקות נפקא ליה לחלק מואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לחלק על כל אשה ואשה ולרבנן נמי נפקא מהאי קרא כדאיתא התם. וכן אם עשה מעשה אחד שהוא חייב עליו משום שמות הרבה חייב על כל שם ושם והוא שיהו האיסורין כולן באים כאחד או איסור מוסיף או איסור כולל דאלו זה אחר זה שאינו לא מוסיף ולא כולל אין איסור חל על איסור כדילפינן בהלכות איסורי ביאה כיצד השוחט בהמת קדשים חוץ לעזרה בשבת לעבודה זרה חייב ג' חטאות חולין פרק השוחט בריתא השוחט חטאת בשבת לעבודה זרה בחוץ חייב ג' חטאות ואותבינן מינה לרב הונא דאמר כיון ששחט בה סימן אחד אסרה וכיון דנאסרה משום ע"ז בסימן אחד פקע שם קדשים מינה ונעשית של ע"ז ועפרא בעלמא היא ותו לא מחייב עלה משום שחוטי חוץ ואוקמינן בחטאת העוף ובחצי קנה פגום הוסיף עליו כל שהו וגמרו דכולהו חיובי בהדי הדדי אתיין ואי לאו דתניא חטאת הוה מוקמינן לה באמר בגמר זביחה הוא עובדה כדאוקי רב פפא אלא דאקשו עליה מאי איריא חטאת לישמועינן זבח משמע דבשאר זבחי אי אמר בגמר זביחה הוא עובדה חייב ג' חטאות דהשתא כולהו בהדי הדדי קאתיין וכן העושה מלאכה ביום הכפורים שחל להיות בשבת חייב ב' חטאות מפני ששני האיסורין באין כאחד הבא על אשת אחיו הקיים כשהיא נדה חייב ג' חטאות משום אשת איש ומשום אשת אח דאתו בהדי הדדי ומשום נדה הוא איסור מוסיף שמתוך שניתוסף איסור זה לבעלה נוסף ליבמה. הבא על אביו חייב שתים משום ערות אביך וגו' ומשום ואת זכר לא תשכב וגו' פרק ד' מיתות בריתא הבא על אביו חייב שתים על אחי אביו חייב שתים משום זכר ומשום ערות אחי אביך וגו'. הבא על הזכור והביא זכור עליו בהעלם אחד אף על פי שהם שני גופין אינו חייב אלא חטאת אחד פרק ד' מיתות הבא על הזכור והביא זכור עליו א"ר אבהו לדברי רבי ישמעאל חייב שתים חדא מלא תשכב וחדא מלא יהיה קדש לדברי ר' עקיבא אינו חייב אלא אחת לא תשכב לא תשכיב חדא היא וכיון דמחד קרא נפקי אין חילוק חטאות ביניהם. וכן הבא על הבהמה והביא בהמה עליו בהעלם אחת אינו חייב אלא חטאת אחד שם אמר רבי אבהו לדברי רבי עקיבא אינו חייב אלא אחד שכבתך ושכיבתך חדא היא ואמר אביי אפילו לדברי רבי ישמעאל אינו חייב אלא א' דכי כתיב לא יהיה קדש בזנות דגברי כתיב ולא בהמה דלא שייך בה לשון קדשות כדאמרינן ביבמות מאתנן זונה ומחיר כלב ולא כתיב אתנן גבי כלב.