חייבי חטאות ואשמות וודאים שעבר עליהם יום הכיפורים חייבים להביא לאחר יום הכיפורים וחייבי אשמות תלויין פטורין פרק בתרא דכריתות משנה ובגמרא מנה"מ כי אתא רב דימי אמר וכו' אלא אמר אביי מהכא והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת פשעיהם לכל חטאתם ובשעיר המשתלח משתעי ומיעט קרא גביה לאשמועינן דאף על גב דנפישא כפרתו אפ"ה אבני קרבן לא מכפר דחטאתם דומיא דפשעים מה פשעים דלאו בני קרבן אף חטאים דלאו בני קרבן אבל חטאים דבני קרבן נינהו לא מכפר אמר ליה רב דימי ממאי דהני פשעים לאו בני קרבן נינהו דילמא בני קרבן נינהו כדתנן ארבעה מביאין על הזדון כשגגה וכו' אמר ליה רבין רוב פשעים לאו בני קרבן נינהו אמר ליה מידי רוב כתיב אלא אמר אביי מדרישיה דקרא לגופיה סופיה מייתר להך דרשא דהא כתיב את כל עונות ותניא עונות אלו זדונות וכן הוא אומר עונה בה ומזיד הוא כדכתיב ברישיה דקרא כי דבר ה' בזה ואי היקשא דחטאת לפשעים לבני קרבן אתו לא ליכתוב קרא פשעיהם דהא כתיב עונות וליכתוב חטאתם דמשמע דבני קרבן דסתם חטא בעי קרבן אלא מדכתיב פשעיהם מופנה להדרש דברוב פשעים קא מיירי דהיינו רוב פשעים דלא מחייבי בהו קרבן וא"כ אקשינן חטאים לפשעים דלאו בני קרבן נינהו דליכא למיפרך דרב דימי כדאמר'. וחייבי אשמות תלויין פטורין א"ר אלעזר דכתיב מכל חטאתיכם לפני השם תטהרו חטא שאין מכיר בו אלא המקום שלא נודע לו שחטא יום הכיפורים מכפר אמר רב תחליפא משמיה דרבא קמיית' נמי דחייבי חטאות ואשמות וודאין דחייבין להביא אחר יום הכיפורים לא תפשטיה מדרב דימי ואביי דשינוייא דחיקא אלא מהכא חטאת שאין מכיר בו אלא המקום הוא דיום הכיפורים מכפר ומינה חטא שאין מכיר בו אלא המקום הוא דמכפר דוקא אבל דידע לא מכפר ליה יום הכיפורים כגון אשם ודאי וחטאת לפיכך מי שבא לידו ספק עבירה ביו"ה אפילו עם חשיכה פטור מאשם תלוי שכל היום מכפר פרק ספק אכל תניא הרי שבא לידו ספק עבירה ביו"ה אפילו עם חשיכה פטור שכל היום מכפר ואמרינן בפרק בתרא דאי מתידע ליה בתר יו"ה דחטא בין בחטאת בין באשם ודאי מייתי דכתיב ידיעה גבי חטאת וגבי נשיא וגבי צבור דלא צריכי כולהו ואיכא למידרש מחד מינייהו או הודע אליו וגו' דכל היכא דמתידע ליה חייב ואפילו לאחר יו"ה ושקיל וטרי תלמודא למימר דצריכי כולהו ולא ילפינן חד מחד ולא חד מתרתי אלא אמר אביי מצות מצות ילפי מהדדי יחיד ונשיא וצבור דבכולהו כתיב מצות וילפינן כולהו מהדדי לדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת הילכך להא מילתא נמי לילפי מהדדי ואם כן למה לי ליכתוב ג' ידיעות גבי יחיד ונשיא וצבור אלא תנהו ענין להיכא דמתידע ליה בתר יום הכיפורים דמייתי חטאת כדכתיב או הודע כדאמר' אימא חטאת הוא דמייתי משום דיום הכפורים לא על הדין חטאת לחודיה קאתי אבל אי מייתי אשם תלוי על ספק חטאת דהאי אשם תלוי על הדין חטא לחודיה קאתי אימא דמכפר וכי מתידע ליה לא מייתי חטאת ודאי אמר רבא אמר קרא או הודע אליו מכל מקום ואשם תלוי למה בא שאם מת מתקיף לה רבא מת מיתה ממרקת אלא אמר רבא להגן עליו מן הייסורין.