אין יום הכפורים ולא אשם וחטאת מכפרין אלא על השבים ומאמינים בכפרתן אבל מבעט והביא חטאתו או אשמו ואומר או מחשב בלבו שאין אלו מכפרין אף על פי שקרבו כמצותן לא נתכפר לו וכשיחזור מבעיטתו צריך להביא חטאתו או אשמו פרק קמא דכריתות פלוגתא דאביי ורבא והדר ביה רבא כדתניא יכול יהא יום הכפורים מכפר על שבין ועל שאין שבין ודין הוא שלא יכפר אלא על השבין דחטאת ואשם מכפרין ויום הכפורים מכפר מה חטאת ואשם אין מכפרין אלא על השבין דלרצונו בעינן אף יום הכפורים אינו מכפר אלא על השבין לא אם אמרת בחטאת ואשם שאין מכפרין על השוגג כמזיד ואשם לאו דוקא דהא תנן ד' מביאין על הזדון כשוגג תאמר ביום הכיפורים שמכפר על המזיד כשוגג ויכפר על שבין ועל שאין שבין תלמוד לומר אך בעשור לחדש יום הכיפורים הוא אך חלק יום כיפור הוא לשבים ולא לשאינם שבים מאי שבים ושאינם שבים שבים דאמר יכפר עלי חטאתי שאין שבים דאמר לא יכפר עלי חטאתי הילכך אי מבעט דאמר לא יכפר חטאתי ואשמי או יום הכיפורים אי הדר ביה בתר הכי מייתי קרבן ואשם תלוי דלא כפר לו י"ה כדאמר'.