כל העושה מצוה מן המצות ובגלל עשייתה נעשית עבירה שחייבים עליה כרת בשגגה הרי זה פטור מחטאת מפני שעשה ברשות פסחים פרק אלו דברי' תנן כל זבחים ששחטן לשם פסח אם ראויין הם כגון שה בן שנה שלמים דמתוך שטרוד ובהול לשחוט פסחו לא נזכר שהקדיש זה לשלמים רבי אליעזר מחייב חטאת אף על פי שטעה בדבר מצוה ורבי יהושע פוטר דקסבר טעה בדבר מצוה ועשה מצוה כל דהו פטור מחיוב חטאת שבה וזה עשה מצוה שהקריב קרבן שכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים ואף הנשחטין לשם פסח רבי יהושע מכשיר להו ובגמרא עלה דמתני' רבי יוחנן אמר אשתו נדה בעל חייב בסמוך לוסתה יבמתו נדה בעל פטור אף על גב דהוי סמוך לוסתה דקא עביד מצוה בביאה ראשונה ובוש ממנה לשואלה אם סמוך לוסתה היא והוי שוגג בדבר מצוה ועשה מצוה וכן גבי תינוקות שם לא נחלקו ר"א ורבי יהושע על שהיו לו ב' תינוקת וכו' אמרי דבי רבי ינאי רישא דקתני אחד למול בערב שבת ואחד בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת דחייב כגון שקדם ומל של שבת בערב שבת שנתחלף לו מאתמול ועדיין לא נודע טעותו וסבור שזה העומד של שבת הוא ואף על גב דטריד ביה דרמיא מצוה עליה כפי מחשבתו וגם עשה מצוה אפילו הכי חייב משום דלא ניתנה שבת לידחות אצלו אבל סיפא דאחד למול בשבת ואחד למול לאחר השבת ושכח ומל את שלאחר השבת בשבת דניתנה שבת לידחות אצל של שבת אף על גב דטעה ומל את שלאחר השבת דלא עשה מצוה כיון ששגג בדבר מצוה שהיה לו למול את של שבת אף על גב דלא מל אלא שלאחר השבת דלא עשה מצוה פטור כיון דניתנה שבת לידחות אצלו והרב ז"ל כתב ושכח ומל שניהם בשבת לרבותא הוא אף על גב דמל שניהם ולא ראוי למול בשבת אלא אחד אותו של שבת וכ"ש אם לא מל אלא אחד מהם אפילו אותו שלאחר השבת או של ערב שבת שפטור כיון שגבי האחר של שבת היתה דחויה שבת אצלו דאינו חייב אלא דאין אחד מהם ראוי למולו בשבת ושכח ומלו בשבת אף על גב דעשה מצוה כגון שהיה ראוי למולו בערב שבת אפילו הכי חייב כיון שלא ניתנה שבת לידחות אצל זה המל שאין לו תינוק הראוי למול היום אבל היכא שאחד מהם ראוי למולו בשבת לא שנא מל אותו מערב שבת וסבור שלא מל אלא האחר ומלו את של ערב שבת בשבת לא שנא שמל שניהם בשבת בכולהו פטור שהרי ניתנה שבת לידחות באחד מהם והיינו שכתב הרב ז"ל אבל אם לא היה אחד מהם ראוי למול בשבת ושכח ומלו בשבת חייב. בא למול ואמרו לו לא נשאר פנאי פרק מילה כגון דאתא בין השמשות בשבת ואמרו ליה לא מספקת ואמר להו מספקנא ועבר ולא איסתפק ואשתכח דחבורה הוא דעבד ואיכא כרת דלא התחיל ברשות דלא ניתנו שבת לידחות אצלו בשעה זו.