1
מי שהיה לפניו בלילי הפסח צלי של פסח ונותר מן הקדשים ונתכוון לאכול צלי שהוא מצוה ואכל נותר חייב חטאת שהרי לא עשה מצוה באכילה זו והוי כשני חתיכות לפניו אחד של שומן ואחד של חלב ונתכוון לאכול של שומן ואכל של חלב דחייב חטאת ואף על גב דאמרינן לעיל טרוד בדבר מצוה ולא עשה מצוה פטור היינו היכא דאפילו כשעושה המצוה הוא דוחה איסור שבת דנדחה מפני המילה איכא טרדא אבל באכילת פסח בשחיטתו הוא דאיכא טרדא דדחי שבת ולא באכילה דליכא שום דחיה: