טומאת מקדש וקדשיו שהיה לו ידיעה בתחלה ולא בסוף שעיר י"ה הנעשה בפנים וי"ה תולין עד שיודע לו ויביא קרבן עולה ויורד ושאין בה ידיעה בתחלה ויש לו ידיעה בסוף שעיר הנעשה בחוץ וי"ה מכפרין שם במשנה קמייתא דשבועות ובמתניתין גופה יליף טעמא מדכתיב מלבד חטאת הכיפורים גבי שעיר הנעשה בחוץ כתיב ושעיר חטאת אחד מלבד חטאת הכיפורים והוא הנעשה בפנים על מה שזה מכפר זה מכפר דהקישן הכתוב בהאי קרא ללמד דמה פנימי אינו מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה בתחלה כדילפינן בגמרא דאינו תולה אלא על דבר שיש בו ידיעה דת"ר וכפר על הקדש מטומאות בני ישראל בשעיר הנעשה בפנים בפרשת אחרי מות כתיב ויש לי להביא בהאי טומאה ג' טומאות ע"ז גילוי עריות שפיכות דמים דכתיב בהו טומאה ת"ל מטומאות בני ישראל ולא כל טומאות והואיל ולא פירש לך על אי זו מהם לא מסור אלא לחכמים לפרש על אי זו מדבר צא ולמד בבנין אב אי זו טומאה מצינו חלוקה במקום אחר טומאת מקדש וקדשיו דמייתי עולה ויורד ושאר עבירות בקרבן קבוע אף כאן בטומאת מקדש וקדשיו דברי ר' יהודה רש"א ממקומו הוא מוכרע דכתיב וכפר על הקדש מטומאות של קדש יכול על כל טומאה שבקדש יהא שעיר פנימי מכפר ת"ל ומפשעיהם לכל חטאתם חטאים דומיא דפשעים מה פשעים שאינם בני קרבן שהם במזיד אף חטאים שאינם בני קרבן ומנין דתולה לשיש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף ולא לשאין בה ידיעה בתחלה שאף היא אינה בת קרבן ת"ל לכל חטאתם הראויה לבא לכלל חטאת כשידע יביא קרבן עולה ויורד יצתה שאין בה ידיעה בתחלה שאין באה לכלל חטאת לעולם שהרי אין קרבן בא אלא על שיש בו ידיעה בתחלה והא לא אפשר וכיון דאיתקש שעיר הנעשה בחוץ לנעשה בפנים כדכתיב מלבד חטאת הכיפורים מה פנימי אינו מכפר אלא על דבר שיש בו ידיעה בתחלה ולא בסוף כדילפינן דתולה עד שידע אף חיצון אינו מכפר אלא על שיש בו ידיעה והיינו ידיעה דבסוף דאינו חייב קרבן ומכפר זה כפרה גמורה בלא תליה אבל על שהיה לו ידיעה בתחלה ולא בסוף לא מכפר כפרה גמורה דלא כתיב מחטאתם אלא לכל חטאתם מכלל דבני חטאת נינהו וכי מאחר שאינו מכפר למה תולה א"ר זירא שאם מת מת בלא עון א"ל רבא אם מת מיתה ממרקת אלא אמר רבא להגן עליו מן היסורים ופריך בגמרא מכדי איתקושי איתקוש להדדי נכפר פנימי אדידיה לתלות על שיש בו ידיעה בתחלה ולא בסוף ואדחיצון לכפר על שאין בו ידיעה בתחלה ונפקא מינה להיכא דלא עבד חיצון שלא היה להם שעירים כל הצורך אמר קרא במזבח פנימי וכפר אחת בשנה כפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות וניכפר חיצון אדידיה ואפנימי ונפקא מינה לטומאה שאירעה בין זה לזה אמר קרא אחת בשנה תרי זמני כתיב לומר כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה ובתרוייהו י"ה מועיל עם הקרבנות דכתיב כי יום כיפורים הוא לכפר וגו'. ועל שאין בו ידיעה לא בתחלה ולא בסוף שעירי הרגלים ושעירי ר"ח מכפרים כרבי יהודה במתני' ובגמרא אמר רב יהודה אמר שמואל מ"ט דר' יהודה אמר קרא ושעיר עזים אחד לחטאת לה' חטא שאין מכיר בו אלא ה' יהא שעיר זה מכפר ומשום דדרשינן נמי הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח דייקי' דה"ל למיכתב חטאת ה' מאי לה' ש"מ תרתי ושעירי הרגלים ילפינן דכתיב בהו ושעיר דהוה מצי למיכתב שעיר בכולה וכתיב ושעיר וא"ו מוסיף על ענין ראשון מה שעירי ר"ח אינם מכפרים אלא על שאין בו ידיעה לא בתחלה ולא בסוף אף שעירי הרגלים כן ושעירי ר"ח גופיה דלא מכפר על שאר עבירות שלא נודע לו ילפינן מדתנא רבי ישמעאל הואיל וזה בא בזמן קבוע שעיר דחיצון וזה של ר"ח נמי בא בזמן קבוע מה זה אינו מכפר אלא על טומאת מקדש וקדשיו אף של ר"ח כן והואיל והוא למד בבנין אב חוזר ומלמד בהקש לשעירי הרגלים על זדון טומאת מקדש וקדשיו שם סתמא דמתניתין שעיר הנעשה בפנים וי"ה מכפרים ובגמרא ת"ר ושחט את שעיר החטאת אשר לעם ולא לכהנים שאין מתכפרים בו ובמה מתכפרים בפרו של אהרן ומוטב שיתכפרו בפרו של אהרן שהרי הותר מכללו אצל ביתו דאף על גב דכתיב אשר לו דמשמע לו ולא לאחרים הותר אצל ביתו דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו וכי תימא ביתו כתיב ולא שאר הכהנים הא כתיב בית אהרן בית הלוי דכולן קרויין ביתו: