המלך וכהן משיח מביאים קרבנן על שבועת העדות או על שבועת ביטוי או על טומאת מקדש וקדשיו כשאר הדיוטות שלא חלק הכתוב מלך וכהן ומשיח מהדיוט אלא במצות שחייבים עליהם חטאת קבועה לא בעולה ויורד פרק הורה כהן משיח במשנה על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו בית דין פטורים והיחיד והנשיא והמשיח חייבים משום דכולן בכלל נפש אחת הן ומה הן מביאין קרבן עולה ויורד ורבי שמעון ורבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא פליגי כדתנן התם כל המביא קרבן על הזדון כשגגה אם היה אנוס פטור מן הקרבן פרק ארבעה מחוסרי כפרה על מתניתין דאלו מביאין על הזדון כשגגה אמרינן בגמ' נזיר שנטמא מנא לן דכתיב וכי ימות מת עליו בפתע פתאום פתע זה שוגג וכן הוא אומר ואם בפתע בלא איבה הדפו פתאום זה אונס כדכתיב ויאמר ה' פתאום וגו' תניא אידך פתאום זה מזיד וכן הוא אומר ופתאים עברו ונענשו והיינו מזיד דאין עונש אלא על המזיד ומקשי' ונכתוב קרא פתאום דמשמע נמי שוגג כדכתי' פתי יאמין לכל דבר ולא ליכתו' פתע ומשני אי כתב פתאום הו"א שוגג הוא מידי דהוה אכל התורה כולה דרוב קרבנות על שוגג הם באים אבל אונס ומזיד אימא לא כתב רחמנא פתע דשוגג הוא לגלויי עליה דפתאום דאונס ומזיד הוא ואפ"ה חייב ונראה דאקשי תלמודא בין למאי דאמרינן דפתאום הוא אונס בין למאי דאמרינן דהוי מזיד דהא משמע נמי שוגג כדאמר' ומשני דכתב פתע לגלויי עליה דפתאום דהוי אונס למאן דמוקי ליה באונס והוי מזיד לתניא אידך דמוקי ליה במזיד ונקטי' כהאי בריתא דפשיטא דמתניתין הכי הוא אלו מביאין על הזדון כשוגג ולא חשיב אונס ובתוספתא נמי תניא וכולן באונס פטורים כנ"ל לישב הסוגיא דלא תקשי לרב ז"ל.