יש לאדם להביא אשמו היום ולוגו למחר או אחר עשרה ימים פרק הקומץ זוטא אמרו לו לרבי מאיר והלא אדם מביא זבחו היום ונסכיו עד עשרה ימים דאמר מר מנחתם ונסכיהם אפילו למחר אלמא לאו מזבח נינהו ואמרו לו לרבי מאיר והלא אדם מביא אשמו היום ולוגו למחר ועד עשרה ימים מטעמא דאמר דלאו מזבח הוא ולהכי אין חייבין עליו משום פגול אפילו בא עם האשם דאיפשר לשנותו לאשם אחר כדאמ' התם לרבנן דר"מ. חסר הלוג עד שלא יצק ימלאנו מאחר שיצק יביא אחר בתחלה סוף נגעים פלוגתא דרבי עקיבא ור"ש במתניתין וטעמא דרבי עקיבא דלא אמרינן דקבעא ליה לוג שהוא כלי שרת כיון דלא יצק עדין על כפו השמאלית ובת"כ מפיק לה מדכתיב מלוג השמן ויצק וכתיב נמי גבי לוג קדש קדשים הוא כדאמר' לעיל דאתא לרבות לוג שמן של מצורע דהוי קדש קדשים וכתב הוא פרט לשחסר כל שהו וכיון דאכתי לא נעשית מצותו ימלאנו והוי כשר אבל כיון דיצק וחסר אחר כך פסול הילכך בעינן להביא אחר שלם כתחלה. יצק מן השמן לכפו והתחיל להזות ונשפך הלוג עד שלא גמר מתן שבע יביא אחר ויתחיל במתן שבע כדאמ' בתוספתא נתן מקצת מתנות בפנים ונשפך הלוג יביא לוג אחר ויתחיל בתחלה ורבי אליעזר ור"ש אומר ממקום שפסק וטעמ' דרבנן דכל שבע הזאות מצוה אחת וכן כל מתן בהונות מצוה אחת ולהכי יביא אחר בתחלה כשנשפך השמן במקצת בהונות כדתניא בהאי תוספתא גופה לרבנן ומייתו לה שלהי פרק הוציאו לו וכן גמר מתן שבע ונשפך קודם שיתחיל בבהונות יביא לוג אחר כדתניא התם גמר מתנות שבבהונות ונשפך הלוג דברי הכל מתנות הראש אינן מעכבות ומפ' מאי טעמא לא מעכבי אלימא משום דכתיב והנותר מן השמן דקרו ליה שירים אלא מעתה והנותרת מן המנחה הכי נמי דלא מעכבי והאמר מר שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטירין את הקומץ עליהם שאני הכא דכתיב ומיתר והנותר דמתנות בהונות קרויין שירים דכתיב בהו ומיתר השמן ומתנות הראש קרויין שירי שירים דכתיב והנותר בשירים הראשונים יתן על ראש המטהר ובתוס' שם ופרק בתרא דזבחים מתרצינן בריתא זו אליבא דהני תנאי רבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי דפליגי במתני' והרב ז"ל כתב לעיל גבי מתנות הראש אם לא נתן לא כפר כרבי עקיבא משמע דמתנות הראש מעכבי והכא כתב שמתנת הראש אינה מעכבת ותירץ רבינו ברוך בפרק קמא דזבחים בריתא זו אליבא דרבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי דהאי דאמרינן דברי הכל אין מעכבת היינו דאינו קרוי מחוסר כפורים ומותר לאכול בקדשים וליכנס למקדש כיון דקבל מן השמן ומדם האשם על הבהונות ואיפשר לומר לדעת הרב ז"ל דרבי עקיבא דאמר אם לא נתן לא כפר היינו כשלא נשפך השמן והכא דאמרי' דברי הכל לא מעכבי היינו כשנשפך שלא יביא אחר בתחלה ואף על גב דכשלא נשפך הוה משמע טפי דלא יעכבו מהא דאמרינן ראוי לבילה אין בילה מעכבת בו הכא שאני דכתיב בהדיא בקרא והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר דמשמע כשיש שמן שלא נשפך יתן אותו על ראש המטהר ואם לאו לא כפר כדכתיב יתן על ראש המטהר וכפר דמשמע אם לא נתן לא כפר לרבי עקיבא. הקדים מתן שמן למתן דם ימלא הלוג שמן ויחזור ויתן שמן לאחר מתן דם כדתניא בתוספתא דנגעים ומייתי לה ריש מנחות וטעמא דבעינן כמו שאמור בענין על מקום דם האשם יתן השמן מן הלוג. הקדים מתן בהונות על מתן שבע ימלא ויחזור ויתן על הבהונות אחר מתן שבע כדכתיב והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים דמשמע דבעי' מן השמן שלם והוא לוג כשיזה שבע פעמים ונראה מלשון התוספתא דלא בעינן שיחזור למתן שבעה שכבר עלו לו ומהאי לוג אחר יתחיל בתחלה על גבי בהונות וכן כתב הר"ש ז"ל דעלו לו מתן שבע אף על גב דהיה חסר הלוג ובמה שנתן מתן בהונות קודם לא חיישינן אלא אשמן שבלוג אבל אשמן שביד לא מעכב ועכובא דמשמע מזאת תהיה תורת המצורע היינו שתהיה כל תורתו על הסדר. נתן שבע מתנות שלא לשמן לא הורצה.