ב' מצורעים שנתערבו קרבנותיהם ונזרק דם א' מן החטאות שלהן ואחר כך מת אחד מהם היאך יטהר זה החי לאכול בקדשים שאילו היה מצורע חברו חי אף ע"פ שנתערבו הקרבנות זה יקרב לשם מה שהוא וזה לשם מה שהוא אבל השתא אין אנו יכולים להקריב חטאת שנשאר שמא הוא חטאת שמתו בעליה ולמיתה אזלא וקרבן אחר אינו יכול להביא דשמא אותו שקרב היה שלו ונפטר ונמצא מביא חולין לעזרה דאין חטאת בא בנדבה ואפי' בתנאי אם מחוייב חטאת אני הרי זה לחטאת ואם לאו יהא שלמי נדבה דמתן דמים לא שוו בחטאת ושלמים וכיצד יעשה יכתוב נכסיו לאחר ויביא קרבן עני וכמו שהשיב רבי יהושע לאנשי אסכנדריא וכיון דמייתי בדלות חטאת העוף בא על הספק ואין בה משום חולין לעזרה ולא תאכל כדאמר לעיל והיינו כשהביא כבר אשם קודם מיתת חבירו דאי לאו הכי לית ליה תקנתא לרבי שמעון דאשם קבע אבל לרבי יהודה אם הביא אשם הא קבע ליה בעשירות ואינו יכול להביא עוף בדלות כדאמר' לעיל.