כל ראיה שהיא סותרת אינה מביאה לידי קרבן ואפילו ראה ג' ראיות בסוף יום שביעי של שבעת ימים נקיים אינו מביא קרבן שראיות אלו לסתירה אבל ראה ג' ראיות בליל שמיני מביא קרבן שאין ראיות אלו סותרות והיינו בעל ב' ראיות שזיבה ראשונה בת שתי ראיות היתה אבל היה זב בעל ג' ראיות וראה שלש בליל ח' שלאחר שבעת ימים נקיים אינו מביא קרבן שני על שלש ראיות אלו דאף על גב דאינן סותרות הרי לא יצא לזמן הראוי לקרבן דלילה מחוסר זמן לכל הוא. חוץ מיולדת שהפילה בליל פ"א שמביאה קרבן שני כדילפינן לעיל מדכתיב או לבת אליבא דבית הילל ואמרינן התם סוף פרק קמא דכריתות זב שראה שלש ראיות בליל שמיני מה ב"ה אומרים בדבר זה טעמייהו דב"ה במפלת בליל פ"א משום דכתיב לבת אבל זב שראה שלש ראיות בליל ח' פטרי דלא מיתרי קראי או דילמא ל"ש ואמרינן תני חדא זב שראה שלש ראיות בליל ח' מביא קרבן ותניא אידך דאינו מביא ואמר רבי אלעזר הני תנאי סברי לילה מחוסר זמן והא דתניא מביא בזב שזיבה ראשונה שלו היתה של שתי ראיות ולא היה מחוייב קרבן ולכך מביא על שלש ראיות אלו שראה בליל ח' וקמ"ל דדוקא ראה בליל ח' אבל ביממא דיום שביעי לא דקסבר כל ראיה שסותרת אין מביאה לידי קרבן והא דתני אין מביא בזב בעל ג' ראיות דכיון דלא יצא לשעה הראויה לקרבן כולה חדא זיבה אריכתא היא. אמר רבי יוחנן ראה א' בליל ח' ושתים ביום ח' מביא שתי קרבנות שתים בלילה וא' ביום אינו מביא ואמר רב יוסף תדע דהא ראיה ראשונה שכבת זרע בעלמא הוא דאין לה אלא טומאת ערב ולכך כד חזי תרתי אחרנייתא ביממא מצטרפי לה אבל ב' בלילה וא' ביום ח' אינו מצטרף ואין מביא קרבן על זיבה זו אחרונה דעיקר' בליל ח' היתה ואף על פי שאינה סותרת כיון דלא יצתה לשעה הראויה לקרבן אינו מביא כדא'.