1
כל הימים שהזב רואה בהם זיבות הרי הוא טמא וכשיפסוק הזיבות מונה שבעה וטובל ומערי' שמשו ובשמיני מביא קרבן אם היה בעל שלש [ראיות] וכדכת' וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו דהיינו שבעת ימים טהורים מטומאת זיבה שלא יראה זוב שבעת ימים רצופים ורחץ במים וגו' וביום השמיני וגו' ואם ראה זוב אפילו בסוף שביעי אחר שטבל סתר הכל וחוזר למנות מאחר יום הראיה דשבעה ימים רצופים בעיא כדכתיב שבעת ימים לטהרתו.