מי שמל ואח"כ ראה זוב בין גוי בין ישראל תולין במילה כל זמן שמצטער כדתניא בתוספתא דזבין ובת"כ ילפינן לגרים דמטמאים בזיבה דכתיב בני ישראל אין לי אלא בני ישראל מנין לרבות את הגרים ואת העבדים משוחררים ת"ל ואמרת אליהם גוי שנתגייר וראה קרי מטמא בזיבה מיד ואין תולין לו מעת לעת ופי' רבי' שמשון בפי' סדר טהרות במס' זבין טעמא משום דבישראל שקריו טמא מציל מזיבה אבל גוי דקריו טהור אינו מציל מזיבה וכדתניא בספרי והיה לפנות ערב ירחץ במים מלמד שקרי פוטר בזיבה מעת לעת והיינו בישראל דשייכא ביה טומאת קרי וטבילה ע"כ. קטן אין תולין לו במראה שאין לקטן מראה והרהור המביא לידי זוב כדאמר' בתוספתא דזבים פ"ב לפי' בודקין אותו בה' דרכים בלבד ובת"כ ובפ' בנות כותיים ילפינן מדכתיב איש איש דתינוק בן יום א' מטמא בזיבה וכשם שתולין לו בחליו כך תולין לו בחולי אמו. בד"א שבודקין את הזב בדרכים אלה בראיה שניה של זוב שבה יעשה זוב אבל בראיה ראשונה אפילו ראה אותה באונס וראה שניה מחמת בשרו הרי זה טמא טומאת זיבות בפ' בנות כותיים אמר רב הונא ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס שנאמר זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע מה שכבת זרע מטמא באונס אותה טומאה קלה האמורה בה מגע וטומאת ערב אף ראיה ראשונה של זב מטמאה באונס להצטרף לשניה לטמא בזב גמור והא דכתיב מבשרו ולא מחמת אונסו ע"כ אראיה שניה דכתיב בתריה קאי ולא אראשונה דהא איתקש לשכבת זרע דכל עצמו מחמת אונס חימום בא ואעפ"כ בודקין אותו בראשונה כדתנן פ"ב דזבין ראה ראיה ראשונה בודקין אותו ומוקמי' לה לקרבן דאי קמייתא באונס לא מיצטרפא לשלש לקרבן אבל מצטרפת לשניה לטומאה דאם ראיה שניה בלא אונס אע"פ שראיה ראשונה באונס עושה משכב ומושב ובעי שבעה נקיים וביאת מים חיים דכי כתיב מבשרו ולא מחמת אונסו אשניה כתיב אבל ראשונה איתקש לשכבת זרע כדא' ובראיה שלישית אין בודקין אותו כלל אפילו ראה אותה מחמת אונס כדתנן התם שלישית אין בודקין אותו רבי אליעזר אומר אף בשלישית בודקין אותו ואמרינן פ' בנות כותיים דבאתים פליגי דכתיב והזב את זובו לזכר ולנקבה רבנן לא דרשי את הזב חדא זובו תרתי לזכר כלומר עד כאן יש לו דין זכר שאינו מטמא באונס בשניה מכאן ואילך דהיינו בשלישית לנקבה כתיב כלומר יש לו דין נקבה שמטמאה באונס כדילפינן מדכתיב כי יזוב זוב דמה וגו'.