וכל מקום שנאמר אינה חליצה או לא עשה כלום או אינה כלום הרי הוא כאלו לא נחלצה לו ומותרת להתיבם. וכל מקום שנאמר חליצתה כשרה מן התורה הרי זו פסולה מדרבנן לכהונה ונאסרו קרובותיה ונאסרה לאחים ואינה מותרת להנשא לזר ומן התורה אינה מתיבמת. וכל מקום שנאמר חליצתה כשרה או הרי זו חליצה כשרה אף מדרבנן. סדר חליצה קוראה מאן יבמי וכו' ואח"כ קורא הוא לא חפצתי דכתיב בתר הכי ואח"כ תחלוץ דכתיב וחלצה בתר לא חפצתי ואח"כ תרוק כדכתיב בתר הכי וירקה ואח"כ ככה יעשה לאיש וכו' ונקרא שמו וכו' דהוי קרא בתרא. ואין הסדר מעכב דהא דכתיב ככה יעשה לעיכובא היינו בדבר שהוא מעשה באיש בגופו של איש לאפוקי רקיקה דלאו מעשה של איש הוא ולכך חלצה בלבד ולא קראה ולא רקקה חליצתה כשרה אבל אלם ואלמה שחלצו אין חליצתן כשרה אלא מן התורה ואינם כחרש וחרשת שחלצו שאין חליצתם כלום לפי שאלו אינם בני דעת ואנן בעינן שיתכונו שניהם וכדאמר לעיל וגם שיש בחליצה ריבוי דברים ואין בהם דעת לעשות כלל ע"פ ב"ד ומדממעיטינן מדכתיב איש בפרשה משמע דאיש בן דעת בעינן.