1
יבמה שגדלה בין האחים מותרת להתיבם ולא חיישינן שמא חלצה לא' מהם בינו לבינה והוי חליצה כשרה מדאוריתא אלא הרי היא בחזקתה כמו שהיתה אבל ראינוה שחלצה נעלו של א' מהם נראה דהוי ספיקא מדאוריתא שמא נתכוונה לחלוץ ואע"פ שלא נתכוון הוא אמרי' לעיל דכשרה מן התורה ונראה דכוונת א' מהם מיהא בעינן לשתהא חליצה כשרה מן התורה ומשום האי ספקא צריכה חליצה כשרה להתירה לזר. ואין הדיינים חולצים אלא א"כ מכירים שניהם כדמשמע פשטיה דקרא דעלתה יבמתו אל הזקנים וזקני עירו דמכירים אותם שהיא יבמתו והוא יבמה: