1
חלצה בסנדל המוסגר שפרחה בו צרעת ובמוחלט ושל ע"ז שמניחין אותו ברגלי הצורה חליצתה כשרה מוסגר דשיעוריה קאי ולאו בר שריפה הוא ומוחלט אע"ג דבר שריפה הוא הא גלי קרא דאפילו בשעת שריפה קרוי בגד ושל ע"ז נמי משמשי ע"ז אי' להו ביטול ולאו לשריפה קיימי ואי משום איסור הנאה חליצה לאו הנאה היא דמצות לאו ליהנות ניתנו. אבל של תקרובת ע"ז ושל עיר הנדחת ושל מת שנקבר בו אין חליצתה כשרה אלא מן התורה דאינו עומד להלך כיון דלשריפה קאי דכתיב בתקרובת ויאכלו זבחי מתים מה מת אסור בהנאה כדילפינן שם שם מעגלה ערופה אף זבחי מתים אסורים בהנאה ועיר הנדחת נמי עומדת לשריפה כדכתיב ושרפו את העיר וכו' ומדאוריתא נראה מיהא דכשרה דהא חלצה נעל מעל רגלו.