1
אין היבמה נאמנת לומר מת יבמי שתנשא לזר הואיל והוא איסור לאו שמא יהיה קל בעיניה וליכא חזקה דאתתא דיקא ומינסבא כדאיתא באשה שמת בעלה. וכן אין היבם נאמן לומר מת אחי שייבם את אשתו דאע"ג דמילתא דעבידא לאיגלויי היא שמא עיניו נתן בה והאי שמא איתרע לה לחזקה דאין אדם משקר במילתא דעבידא לאיגלויי. ואין האשה נאמנת לומר מתה אחותי שתכנס לביתה ואין האיש נאמן לומר מתה אשתי שישא את אחותה עד שיעידו ב' עדים שלא האמינו עד א' בחזקה דלא משקר איניש במילתא דעביד לאיגלויי אלא משום התרת עגונה.