הבא על יבמתו קנאה בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון דכתיב יבמה יבא עליה ודרשינן ליה דלכל מילי רבייה והרי היא כאשתו לכל דבר בין שהיא שוגגת או אנוסה דכתיב ויבמה אפילו בעל כרחה ובין שהיתה ישנה נמי קנאה דלא בעינן דעתה ולא גרע מאנוסה. ובין שבא עליה כדרכה ובין שלא כדרכה דכתיב יבמה יבא עליה כדרכה ולקחה שלא כדרכה לרבות שאם בא עליה שלא כדרכה קנאה. והמער' נמי שלא גמר ביאתו נמי קנה דהעראה הוי כביאה גמורה נמי מן התורה דכתיב ואיש כי ישכב את אשה וגו' את מקורה הערה מכאן להעראה מן התורה בנדה שאר עריות מנין דכתיב כי כל אשר יעשה מכל התועבות וגו' הוקשו כל העריות כולן לנדה דנדה כתיבא בפ' עריות מה נדה בהעראה כדכתיב הערה אף כל עריות דהוקשו לה בהעראה. בד"א דביאה קונה בה כשנתכוון לבעול כדאמר אבל נפל מן הגג ונתקע בה או שבא עליה שכור או ישן לא קנה דכתיב יבא עליה עד דמכוין לה לשום ביאה בעולם והני לא מכוין לביאה. נתכוון להטיח בכותל לא קנה דלאו לשום ביאה מיכוין אבל להטיח בבהמה והטיח ביבמתו קנה שהרי נתכוון לשום בעילה מ"מ.