שדה שאבד בה קבר עפרה מטמא במגע ובמשא שמא יש בתוך עפרה עצם כשעורה ואם האהיל עליה נטמא באהלות פ' י"ח שלשה בית הפרסות הן ותני שדה שאבד בה קבר בהדייהו וכל טומאות בית הפרס מדרבנן כדאמר' בכמה דוכתי בתלמודא והתם תנן דמטמאה במגע ובמשא ובאהל כיון שלא נחרש הקבר מטמא נמי באהל וכתב רבינו שמשון ז"ל דמסתברא דשדה שאבד בה קבר ברשות היחיד בבקעה בימות הגשמים דהוי טומאתה דאוריתא דכיון דמוקפת גדר הויא רשות היחיד לשבת ולטומאה ובתוספות נמי כתבו פ"ק דשבת דשדה שאבד בה קבר מוכח במועד קטן דהוי ספיקא דאוריתא וכל ספק ברשות היחיד הוי דאוריתא כסוטה דכתיב בה ונסתרה ונטמאה וגו'. בנה בית ועליה על גביו פרק י"ז במשנה אם מכוין פתח העליה כנגד פתח הבית טהורה ואם לאו טמאה משום אסקופת עליה שמאהיל על השדה ומותר לזרוע בשדה זה כל זרע ולא אילנות מאכל שמגיעין למת השרשים כדתנן פרק י"ח חוץ מאילן סרק שאינו עושה פירות ומפרש הרב ז"ל דאאין ניטעת קאי חוץ מאילן סרק ולא אאין מקיימין ורבינו שמשון נמי כתב אי נמי אאין ניטעת קאי חוץ מאילן סרק והכי משמע כיון דקתני מפני שאינו עושה פירות משמע דאפי' בנטיעה לכתחלה. התלוליות הקרובות לעיר או לדרך בית הקברות בין חדשות בין ישנות טמאות רחוקות ישנות טמאות חדשות טהורות כדתנן פי"ו דאהלות וישנה שאין אדם זוכרה כרבי יהודה במתניתין והאי ספקא מדרבנן.