כלים שנטמאו במת בין במגע בין באהל הנוגע בהם כנוגע במת דמטמא אדם וכלים טומאת שבעה כדדרשינן בספרי דכתיב וכל אשר יגע בו הטמא למה נאמר לפי שהוא אומר בחלל חרב בא הכתוב ולימד על החרב שהיא טמאה טומאת שבעה הנוגע בה יטמא טומאת שבעה דחרב הרי היא כחלל הא למדנו לכלים ואדם כלים ואדם וכלים מנין תלמוד לומר וכבסתם בגדיכם ביום השביעי כלים בכלים מנין אמרת ק"ו הוא ומה כלים הנוגעים באדם הנוגע בכלים שנגעו במת הרי הם טמאים כדילפינן כלים הנוגעים בכלים הנוגעים במת דין הוא שיהו טמאים והני כלים בין כלי מתכות בין כלי שטף ובגדים דהא דאמרינן חרב הרי הוא כחלל לאו דוקא חרב דה"ה כל כלים דהא וכבסתם בגדיכם לאו בכלי מתכות איירי ואם כן כלים שנגעו בכלים הנוגעים במת וכן אדם שנגע בכלים שנגעו במת וכלים שנגעו באדם זה וכ"ש באדם שנגע הוא עצמו במת כולם טמאים טומאת שבעה אבל אדם שנגעו באדם הנוגע במת וכן אדם או כלים שנגעו בכלים שנגעו בכלים שנגעו במת וכן אדם או כלים שנגעו בכלים שנגעו באדם שנגע בכלים שנגעו במת דהיינו שני וג' ורביעי מהני תלת גווני לא טמאי אלא טומאת ערב כדתנן מתניתין קמיתא דאהלות וכדילפינן נמי מקראי בד"א דאיכא טומאת שלישי ורביעי לענין תרומה וקדשים אבל לחייב כרת על ביאת מקדש ואכיל' קדשים אינו חייב אלא הראשון והשני בלבד כדכתיב וכל אשר יגע בו הטמא יטמא אבל נוגע בכלים שנגעו באדם שנגע במת או בכלים שנגעו בכלים שנגעו במת פטור כדאמ' פ"ג דה' ביאת המקדש.