כל שבמת טמא כדילפינן לעיל חוץ מן השינים והשער והצפורן הואיל וגזען מחליף ובשעת חבורן הכל טמא משנה פרק ג' דאהלות ומייתי לה בפרק דם הנדה ואמר רב אדא דומיא דעצם אדם מה עצם נברא עמו ואין גזעו מחליף שאם ניטל אינו חוזר אף כל שנברא עמו ואין גזעו מחליף יצאו השינים שלא נבראו עמו ויצאו שער וצפורן שאף על פי שנבראו עמו גזען מחליף ובשעת חבורן הכל טמא כדילפינן לעיל מדכתיב הנוגע במת לכל נפש אדם וגו' ולכך מטמא באהל ובנגיעה בו וכתבו התוספות פרק כ"ג משום דהוו יד לטומאת המת. ושערו העומד ליגזז וצפרניו העומדות לינטל שם פכ"ג בעיא דחזקיה ולא איפשיטא. כל משקה היוצא מן המת טהור חוץ מדמו כדילפינן מנפש וכל מראה אדמומית שבו כדאמ' פרק כיסוי דמייתי להא מתני' ואמר מת דבדילי אינשי מיניה לא גזרו ביה רבנן ומראה אדמומית טמא דומיא דמראה אדמומית דם שחייב בכיסוי וכשר לזריקה נמי כדתנן התם. כבד שנימוחה מטמאה ברביעית מפני שהיא כדם נקפה. דם קטן שיצא כלו אם אין בו רביעית טהור אף על פי שהוא כל דם שבו כחכמים דפליגי אר' אליעזר במתניתין ריש פרק ב' דאהלות ונראה דמאי דאמרינן אפילו הוא כל דם שבו היינו כל הדם שבו שיכולת לצאת דהא תחלת דמו של קטן ברביעית כדאמרינן לעיל.