קורה שיש בה פותח טפח שמביאה את הטומאה אם יש בהקפה ג"ט במשנה פי"ח סאה שהיא מוטה על צדה באויר כלומר שאינה בתוך הבית והיא שוכבת על צדה בארץ אינה מביאה את הטומאה תחת כולה למה שהוא תחת חלל שפועה מן הצדדין או למה שיש בתוכה אם היתה טומאה תחתיה בצדה הנוגע בארץ עד שיהיה בהקפה ד' טפחי' ומחצה כדתני' בתוספ' פ"ג וטעמא דבהאי שיעורא איכא טפח על טפח גובה מעל הארץ דכיון שיש ד"ט ומחצה בהקפה יש בעוביה טפח ומחצה דכל שיש בהקפו ג"ט יש ברחבו טפח ואם נשים מחיצה תוך זאת הסאה באמצע עובי רחבה תהיה זאת המחיצה רחבה טפח ומחצה פחות עובי דופני הסאה ותהיה גבוה מן הארץ שהוא מקום שמוטל עליו סאה ג' רביעי טפח ואם נגביה מחיצה זאת תוך הסאה כשנקצר אותה עד טפח תהיה גבוה מן הארץ טפח על טפח ומן המחיצה לצד העליון של סאה יהיה שיעור חצי טפח כי כשנעשה מרובע תוך העיגול אם יהיה העיגול ד"ט ומחצה היקף יהיה אלכסונו והוא רחבו טפח ומחצה ויש כדי לרבע בתוכו טפח על טפח כי כל טפח בריבועה טפח ותרי חומשי באלכסונה שהוא טפח ומחצה פחות חצי חומש והחצי חומש הוא עובי דופני הסאה נמצא שבפחות מד"ט ומחצה הקף אין אתה יכול לרבע בו טפח על טפח כדי שיהיה גבהו מעל הארץ טפח לפיכך אם היתה סאה זאת גבוה מעל הארץ חצי טפח והיה בהקפה ג' טפחים מביאה את הטומאה שאם נניח מחיצה תוך אמצע חלל' תהיה זאת המחיצה טפח עם עובי דופני הסאה שכל שיש בהיקפו ג"ט יש ברחבו טפח ותהיה זאת המחיצה גבוה מצד התחתון של סאה חצי טפח ומצד העליון כמו כן חצי טפח עם עובי הדפנות נמצא ממחיצה זאת עד הארץ טפח כיון שהיא גבוהה מן הארץ חצי טפח ולכך מביאה את הטומאה כדמסיים בתוס' וכיון דאיכא אהל טפח מבפנים מהני לטמא אף מבחוץ למה שהוא תחת הטפח דסאה מקבלת טומאה ואינה חוצצת. וכן עמוד עגול שהוא מוטל לארץ אינו מביא את הטומאה תחת דופנו עד שיהיה בו היקף כ"ד טפחים שאם לא כן טומאה בוקעת ועולה כדתני' בההוא תוספתא גופא ומפני שעמוד זה אטום אין בו חלל אלא מן הצדדין וצריך שיהיה בהיקפו כ"ד כדי שיהא מכל צד טפח על טפח חלל מעל הארץ שהרי אמצעות עובי העמוד הוא היותר בולט ומאהיל על הארץ מזה ומזה וכשיש בהקף העמוד כ"ד יהיה טפח ע"ט חלל ואמצעות עובי העמוד מאהיל וזה צורתו העיגול הוא כ"ד טפחים נמצא המרובע שבתוכו ששה פחות שליש בקירוב על ששה פחות שליש בקירוב כי אלכסון זה המרובע הוא רוחב העמוד והוא שמנה טפחים בקירוב והוא שליש כל העובי בחשבון מה שאמרו כל שיש בהקפו ג"ט יש ברחבו טפח ואם היה המרובע ו' על ו' היה אלכסונו והוא רוחב העגול י"ב חומשין יותר באופן שיהי' שמונה וב' חומשין נסיר השני חומשין בעד השליש שחסר בריבוע וגם אינם שני חומשים מכוונים יותר האלכסון על הריבוע אלא חסר ממנו מעט כמו שנראה בגמ' עירובין ואם כן הריבוע קרוב לששה על ששה נמשיך קו על אמצעי הריבוע ויגיע משני הצדדין עד העיגול נמצא מה שיש מן הקו תוך המרובע ששה בקירוב ומה שיוצא מן הקו מן המרובע עד העיגול הוא טפח ומשהו יותר מכאן וכן מכל ארבע צלעות המרובע מה שיוצא מאמצע כל צלע עד העיגול הוא טפח ומשהו כמו שכתבתי וזה הטפח הוא שמאהיל על חלל טפח כי הנה זה העמוד נניח שהוא שוכב בארץ נגד מקום שממנו כתוב עליו בי"ת והנה מה שבולט ומאהיל משני הצדדין הוא זוית אל"ף מצד אחד וזוית ה"א מצד אחר והוא קו טפח מזה ומזה המאהלים טפח על טפח שלמטה מהם נניחם מזה ומזה וכתוב בתוכם גימ"ל דל"ת והראיה כי הם טפח על טפח שהרי הוכחנו כי מה שיש בין המרובע לעגול הוא קו טפח כמו הקו שכתוב אצלו בי"ת מקום מושב העמוד הוא טפח ונמשיך ב' צלעות המרובע מזה ומזה חוץ למרובע והוא חוץ לעגול עד כנגד תחתית העמוד והוא המקום שהוא שוכב עליו נמצא חלל גובה טפח מזה ומזה ונמשיך ג"כ משתי קצוות האלכסון שכתוב אצלו אל"ף ה"א קו אחד עד למטה נכח הקו שהמשכנו משתי צלעות המרובע נמצא זה טפח המרובע טפח על טפח ברום טפח כמו שהוא מצוייר לעין ומאהיל על הטפח מזה ומזה מה שיש בין המרובע לעגול גם כי הוא בשיפוע דשיפועי אהלים כאהלים דמו א"כ כל מה שיש מן הכלים תוך זה החלל של טפח על טפח הוא טמא מכזית המת הנתון תחת העמוד במקום ששוכב בו וגם הכלים הנתונים במקום שכתבו בו וי"ו זי"ן הם טמאים גם כי אין לשם חלל טפח דשיפועי אהלים כאהלים דמו ולכן תחת כולו מטמא באוהל: