1
מצות קעא להיות המת מטמא בכל האמור בפרשת זאת חוקת. המת מטמא במגע ובמשא ובאהל טומאת ז' טומאת מגע ואהל מפורשים בתורה כדכתיב הנוגע במת וגו' וטמא שבעת ימים וכתיב כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים. וטומאת משא מפי השמועה כדתניא בספרי מנין אף במשא תלמוד לומר וטמא שבעת ימים לרבות טומאת משא א"ר שמעון אינו צריך ומה אם נבילה שאינה מטמאה באהל הרי היא מטמאה במשא המת שהוא מטמא באהל אינו דין שיהא מטמא במשא וכיון שלא חלקה תורה טומאת משא נבלה ממגעה בטומאת ערב דין הוא שלא נחלוק טומאת משא במת ממגעו בטומאת שבעה ושתק הכתוב מטומאת משא במת לפי שטמא בפי' אהל כמו ששתק מאיסור הבת לפי שאסר בפי' בת הבת ושתק מאיסור אכילת בשר בחלב לפי שאסר בפי' אפילו בישולו.