סדר עבודות התמידות בכל יום כך הוא תרומת הדשן היא תחלת עבודה דיממא ועיקר מצותה בלילה כדילפינן לעיל ואחר כך מסדר מערכה גדולה ואחר כך שניה דכתיב היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר זו מערכה גדולה דמוקדה לשון מדורת עצים משמע ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטרת ולימדך שתהא על המזבח החיצון ומשם יכניסו גחלים על הפנימי ומערכה גדולה עדיפא לאקדומי דאי לא משכח עצים למערכה שניה מי לא מעייל ממערכה גדולה נמצאת אף הגדולה ראויה לפנים ואחר כך שני גזרי עצים דכתיב בשני גזרי עצים עליה ובער עליה הכהן עצים דהיינו שני גזרי עצים ועליה קאי אמערכה גדולה דסמיך ליה ומשמע עליה ולא על חברתה דהיינו מערכה שניה מכלל דאיתא לחברתה כבר ותרי עליה כתיבי חד לגופיה וחד לכדאמר ואחר כך דשון מזבח הפנימי דאף על גב דהכא נמי כתיב בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה ואין קטרת אלא לאחר דשון אפילו הכי שני גזרי עצים קדמי דהוו על מערכה גדולה דאי לא משכח עצים למערכה שניה מי לא מעייל ממערכה גדולה ואחר כך הטבת חמש נרות דכי עייל להיכל במזבח פגע ברישא קודם שיגיע למנורה ואין מעבירין על המצות דהפוגע במצוה לא יעבור ממנה דכתיב ושמרתם את המצות קרי ביה את המצות כשבא מצוה לידך לא תמתין לה עד שתחמיץ ותישן ואחר כך דם התמיד לסדורא דאביי אליבא דאבא שאול אבל לרבנן דפליגי עליה דם התמיד קודם להטבת חמש נרות דכתיב בהטיבו את הנרות יקטירנה קאמר רחמנא בעידן הטבה תהא מקטיר קטרת ולא תימא בהטיבו את הנרות והדר יקטירנה ואי איפשר להקטיר עד לאחר זריקת דם התמיד דמכפר עדיף דעולה מכפרת על עשה ועל לאו שניתק לעשה כדילפינן בדוכתיה וכיון דקיימא לן דנרות בעו הפסקה דכתיב בבקר בבקר בהטיבו חלקהו לב' בקרים אי אמרת קטרת קודמת להטבת כל הנרות אין לך עוד עבודה להפסיקו שכולן הן סדורות על פי המקראות ואחר כך מעלים איברים למזבח דקטרת קדים לאיברים דיוקדם דבר שנאמר בו בבקר בבקר לדבר שלא נאמר בו אלא בקר אחד בלבד דאף על גב דשדינן בקר דכתיב בשני גזרי עצים אתמיד והוו תרי אדם התמיד הוא דשדינן דאין כפרה אלא בדם ולא על האיברים ואחר כך מעלין סלת הנסכי' דהיינו מנחת העולה דמנין שלא יהא נותן דבר על מערכה גדולה קודם לאיברי התמיד דכתיב וערך עליה העולה משמע דאיברי התמיד הם בראשונה דאי לאורויי בעלמא אתא שיקטירו עליה עולות ושלמים ליכתוב וערך עליה אלא העולה אתא למדרש עולה ראשונה ואחר כך מקטיר החביתין ויוקדם מנחה דכתיב עולה ומנחה זבח ונסכים וגו' לימדך שתהא מנחת העולה אחר העולה מיד ולא יפסיקו חביתין בין עולה למנחת התמיד ואחר החביתין נסכים דחביתין אף הן שום מנחה והזקיקה הכתוב עם התמיד דכתיב בה ועשירית האיפה סלת למנחה תמיד אף היא תהא סמיכה לתמיד אחר מנחת נסכים כדכתיב עולה ומנחה וכתיב זבח ומנחה לימדך שלא יפסיק קרבן אחר בין זבח לנסכים ולא תימא אם כן ליקדום למנחה דהא בהאי קרא גופיה כתיב מנחה ברישא דכתיב עולה ומנחה זבח ונסכים וגו' ואחר כך מוספין דקודמין לבזיכין דכתיב בהו ביום השבת יערכנו ולשון ביום משמע באור עצום היום ולא בבקרו ואחר כך תמיד של בין הערבים דכתיב וערך עליה העולה והקטיר עליה חלבי השלמים ודרשינן ליה לשם השלמה לומר עליה על העולה של תמיד של שחר האמורה בראש המקרא וערך עליה העולה והקטיר והוסיף והשלים אחריה כל הקרבנות ולא על שבין הערבים לימד על תמיד של בין הערבים שהוא אחרון לכל הקרבנות. וקודם הקטרת היו קורין את שמע ומתפללין שכן נכון הדבר שיתפלל קודם שיקטיר שום הקטרה ויעל קרבנם לריח ניחוח ואחר שהעלו איברים לכבש מברכין ברכת כהנים על מעלות האולם ברכה א' כמו שנתבאר במקומו דכתיב וירד מעשות החטאת והעולה וגו' וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וגו' ובשעת הניסוך אומרים הלוים השיר דאין אומרים שירה אלא על היין דכתיב ביה משמח אלהים ואנשים ומכין המשוררים במיני ניגון ותוקעין תשע תקיעות על פרקי השיר כדילפינן פרק ז' מהלכות כלי המקדש.