מסדרין לב"ח כדאמ' פרק המקבל דף קי"ד דגמר מיכה מיכה מערכין דכתיב ואם מך הוא מערכך וכתיב וכי ימוך אחיך וגו' מה התם מסדרין כדכתיב ואם מך הוא מערכך החייהו מערכך דהכי משמע הוא יהיה קיים מערכך כשאין ידו משגת דכתיב והעמידו לפני הכהן והעריך אותו. משייר לו כדי חייו ואין נותנין לו כלום (אלו) לאשתו ובניו דכתיב מערכך ולא לאשתו ובניו כדדרשינן בערכין פרק שום ואפילו תפסה האשה למזונות מוציאין מידה לב"ח דשעבודיה דאוריתא כדעולא ומזונות אשה ובניה מדרבנן ולדעת הרב ז"ל דמזונות אשה נמי מדאוריתא כמו שכתב פי"ב מהלכות אישות נראה דטעמא דמוציאין מידה משום דהוא חייב מהשתא לפרוע לב"ח מה שחייב לו ומזונות האשה אינו חייב לה לעתיד אלא מידי יום ביום ולכך אינה יכולה לתפוס מנכסי בעלה כדי שתזון לזמן אי נמי כיון דמעשה ידיה לו נראה דב"ח קודם לה ולא חשיב חוב דידה גבי ב"ח אי נמי משום דכתיב מערכך החייהו מערכך ומשמע דוקא הוא ולא לאשתו כדאמ' לענין כסות דהוי נמי מדאוריתא ואפ"ה הוי גזרת הכתוב שלא יתנו לה כסות והכי נמי במזונות וכדאמ'. היה אומן נותנין לו כלי אומנות דהוי בכלל החייהו מערכך וכו':