1
אין פודין את ההקדשות אלא בשלשה דאף על גב דאין אונאה להקדש הא כתיב ערכך דמשמע דלכתחלה מיהא בעינן דלא יפדו אלא בשוויין ולכך בעינן ג' לשומן וכן כשגובין מטלטלין מחייבי ערכין וכשמעריכין בהמה וכיוצא בה שמין בג' אבל קרקעות צריך עשרה ואחד מהם כהן דעשרה כהנים כתיבי בפרשה בשומא שלשה בפרשת ערכין ושלשה בפדיון בהמה וארבעה בקרקעות חד לגופיה דבעינן דליהוי כהן הנך הוי מיעוט אחר מיעוט דכולהו ממעטי ישראל דמשמע כהן ולא ישראל ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות דאפילו תשעה ישראל ואחד כהן. ונראה דכיון דאין אונאה להקדש אף על גב דלכתחלה בעינן ערך בשווי דלא בעינן הני שלשה ועשרה אלא מדרבנן דמדאוריתא בכל דהוא סגי וקראי אסמכתא בעלמא דהא אסיקו להו בקושיא.