1
מחרים אדם מכל מין דבר שיש לו ולא כל המין דכתיב מכל אשר לו דהיינו מטלטלין ולא כל אשר לו מאדם דהיינו עבדיו הכנעניים ולא כל אדם מבהמה ולא כל בהמה משדה אחוזה ולא כל שדה אחוזה יכול לא יחרים ואם החרים לא יהא מוחרם תלמוד לומר כל חרם וגו' בין לכהנים בין לבדק הבית דכולהו בכלל חרם הוו כדאמרינן. וכל מי שהחרים או הקדיש כל נכסיו לוקחין ממנו אפילו תפלין שבראשו שהכל הקדש או חרם כיון שהם בכלל נכסיו דבערכין שהוא דבר קצוב הוא דקאמר קרא החייהו מערכך אבל הקדיש או החרים כל נכסיו לא. חרמי שמים נפדין בשוייהן ויפלו הדמים לבדק הבית והנכסים לחולין וחרמי כהנים אין להם פדיון לעולם אלא ניתנים לכהנים כתרומה: