1
מחרים אדם כל קדשים ככל חרמים דכתיב כל חרם קדש קדשים הוא לה' דמשמע כל חרם בין חרמי כהנים בין חרמי בדק הבית חל על כל קדושה בין קדשים קלים בין קדשי קדשים ואם היו קדשים שחייב באחריותן נותן את דמיהן בין לבדק הבית בין לכהנים דאף על גב דחרמי כהנים אין להם פדיון הכא רבי קרא כל לאיתויי חרמי כהנים ויקרבו אותן הקדשים למה שהן ואם היו נדבה והחרימן נותן את טובתה. ישראל שהחרים בכור בהמה לשמים ואין צריך לומר כהן אחר שבא לידו הרי הוא מוחרם כדילפינן מדכתיב כל חרם קדש קדשים הוא וגו' ופודין אותו בטובתו והדמים לבדק הבית. ומחרים מעשר הוי כשלמי נדבה. מקדיש שקלו הוי קדש ובכורים אינם קדש אלא אם כן הקדישם כהן אחר שבאו לידו.