Kiryat Sefer on Mishneh Torah, Appraisals and Devoted Property 5:16

היתה בהמת בעלת מום לא נתקדש אלא דמי אותו אבר בלבד והוא וההקדש שותפין בה דכיון דלא קדשה אלא לדמים דהא בעלת מום היא לא פשטה קדושת דמים בכולה אפילו הוי אבר שהנשמה תלויה בו דדוקא גבי דמים דערכין הוא דאמרינן דנדון בכבודו משום דכתיב נפשות אבל בדמים דמזבח לא כיון שהיא בעלת מום ולא חזיא אלא לדמים כדאמרינן דאם אינה בעלת מום הואיל וחזיא למזבח פשטה קדושה בכולה כיון שהקדיש אבר שהנשמה תלויה בו וליכא אלא חד מגו כדאמרינן וכן כל אבר שהקדיש למזבח רואין כמה שוה ויביא בדמיו קרבן כיון שאינו ראוי למזבח כדאמרינן אבל אם הקדיש לבדק הבית אבר שהנשמה תלויה בו חייב בדמי כולו דנפשות דכתיב גבי ערכין קדשי בדק הבית נינהו כדאמרינן לעיל.