1
המקדיש בהמה תמימה למזבח ונפל בה מום הרי זו נערכת ונפדית דכתיב ואם בהמה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' בבעלי מומין שיפדו הכתוב מדבר או אינו אלא בבהמה טמאה כשהוא אומר אם בהמה טמאה ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמור הא מה אני מקיים אם בהמה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' בבעלי מומין שיפדו יכול יפדו על מום עובר תלמוד לומר אשר לא יקריבו ממנה קרבן כל עיקר יצתה זו שאינה קריבה היום אלא למחר ואמר רחמנא עביד לה העמדה והערכה דכתיב בתריה והעמיד וגו' והעריך והא ודאי קדשי מזבח הוא מדבעינן מום קבוע דאי בדק הבית תמימים נמי מיפרקי דלא איכפת לן בין תם לבעל מום ולא תימא דמיירי בבעל מום מעיקרו דכתיב והעמיד הכהן אותה למעוטי בעל מום מעיקרו וכשהוממה אחר כך ונפדית יביא בדמיה קרבן אחר כמותה.