סדר כל המעשים וכו'. פ"ב דיומא (דף כ"ב).
ומ"ש כשיגיעו לשחוט את התמיד פורסין סדין של בוץ בין כ"ג ובין העם וכו' עד והחביתין והנסכים. משנה פ"ג דיומא (דף ל').
ומ״ש ואחר התמיד מקריב הפר ושבעת הכבשים של מוסף היום. פלוגתא דתנאי במשנה פ' בא לו (יומא דף ע') ופסק כר״ע:
ואח"כ מקדש ידיו ורגליו ופושט בגדי זהב וטובל וכו' עד לפני ה' תטהרו. במשנה פ"ג דיומא (דף ל"ה:).
ומ"ש ונותנו למי שמנדנדו כדי שלא יקרוש (ומניחו) על הרובד של היכל מבחוץ. לשון המשנה על הרובד הרביעי שבהיכל ופריך בגמ' והא כתיב וכל אדם לא יהיה באוהל מועד וא"כ איך היה ממרס בהיכל ותירצו תני של היכל. ופירש"י כל הרצפה עשויה שורות שורות טבלאות אבני שיש וכל שורה קרויה רובד. תני של היכל כשיוצא מהיכל לעזרה מונה את הרובדין והוי האי רביעי להיכל.
ומה שכתב וחותה בה אש מעל המזבח מן הסמוך למערב וכו': ומוציאין לו את הכף וכלי מלא קטרת וכו'. במשנה פ' הוציאו לו (יומא דף מ״ז).
ומ"ש דקה מן הדקה. בפ"ק דכריתות (דף ו') בברייתא דפטום הקטרת.
כבר ביארנו שהולכה בשמאל פוסלת וכו'. מהל' ביאת המקדש פ"ה.
ומ״ש אבל מפני כובד המחתה ועוד שהיא חמה וכו'. בר״פ הוציאו לו (יומא דף מ״ז). וק״ל כיון שהולכה בשמאל פוסלת היאך הכשירו כאן מפני טעמים הללו. ואפשר דהולכה בשמאל לא פסלה אלא מדרבנן א״נ אע״ג דהולכה בשמאל בדם פסלה מדאורייתא משום דא״א שלא בהילוך בקטרת לא פסלה ובהכי אכשר רחמנא:
ומ״ש ואוחז שפת הכף בראשי אצבעותיו או בשיניו וכו' וזו היא עבודה קשה שבמקדש. ברייתא בפ' הוציאו לו (יומא דף נ״א:).
ומ"ש וצובר את הקטרת על גבי הגחלים. שם בברייתא הנזכרת וצוברה כדי שיהא עשנה שוהה לבא וי"א מפזרה כדי שיהא עשנה ממהרת לבא ופסק כת"ק.
ומ"ש לפנים במחתה כדי שתהיה הקטרת קרובה לארון ורחוק מפניו שלא יכוה. בפ"ו דמסכת תמיד (דף ל"ג).
ומ"ש וכך היה מתפלל וכו'. שם בגמ' (דף נ"ג). ורבינו לא כתב שיפרשו בשעת הזאות הנעשות לפני ולפנים לפי שסמך על מה שכתב בפ"ג מהל' תמידין זה בנין אב לכל הכפרות וכו':